היכן מקומה של תפילת 'עננו'? │ האם יחיד המתענה יכול לומר הנוסח 'ביום צום תעניתנו'? │ מה הדין באופן ששכח לומר 'עננו'? │ ובאלו תפילות אומרים אותה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ה סעיפים א' – ד']
מקומה של תפילת 'עננו'
יחיד שהוא בתענית, אומר 'עננו' בברכת 'שומע תפילה', בין אם קיבל על עצמו תענית בנפרד, ובין אם הוא בתענית ציבור והוא מתפלל עם הציבור, וכן שליח ציבור בתפילת היחיד שלו בלחש, אומר אותה בשומע תפילה, אבל שליח ציבור בחזרת הש"ץ, אומר 'עננו' בברכה מיוחדת בין גואל ישראל לבין רפאנו, וש"ץ ששכח לומר עננו בין גואל לרופא וצריך לאומרה בשומע תפילה, לא יחתום שם בברכה בפני עצמה, אלא יאמר 'כי אתה שומע' וכמו יחיד.
נוסח תפילת 'עננו'
כאשר היחיד אומר 'עננו', אומרה בלשון רבים, כיון שאדם צריך להזכיר בתפילתו את הציבור, ואומר אותה לפני 'כי אתה שומע', ולא חותם 'העונה בעת צרה', אלא כשמגיע למילים 'בכל עת צרה וצוקה', מסיים, 'כי אתה שומע', ולא ישנה ממטבע הברכה אפילו כשמתענה ביחיד, ואומר 'ביום צום תעניתנו', ואף על פי שזה רק תענית שלו עצמו, אין לשנות, כיוון שבוודאי שגם בסוף העולם לא ימלט שיש אדם שמתענה באותו יום, וממילא זה מוצדק שהוא אומר 'ביום צום תעניתנו', אבל יש מהאחרונים שרוצים לומר, שבתענית יחיד יאמר 'ביום צום תעניתי', או שיאמר, 'ביום צום התענית', אבל העולם נהג כהרמ"א, שתמיד אומרים 'ביום צום תעניתנו', ולא משנים.
מקום אמירת 'עננו' לאדם המתפלל בשווה עם הש"ץ
הביאור הלכה מוסיף, שגם אם היחיד מתפלל עם הש"ץ בשווה, לא יאמר 'עננו' עם הש"ץ בין גואל לרופא, אלא יאמר אותה בשומע תפילה, עוד כתב בשם החיי אדם, שיחיד שלא מתענה והוא מתפלל עם הציבור, יאמר 'עננו' ויזכיר בשומע תפילה 'ביום תענית ציבור זה', אבל המאמר מרדכי השיג על דברי החיי אדם, והביאור הלכה מסכים עם דברי המאמר מרדכי, שיחיד שאינו מתענה, לא יאמר 'עננו' בשום פנים.
שכח לומר 'עננו'
אדם ששכח לומר 'עננו', אינו חוזר להתפלל שוב, ואם נזכר בזה לפני שעקר רגליו, יאמר אותה ללא חתימה היכן שנזכר, לאחר התפילה לפני שעקר רגליו, קודם שיאמר 'יהיו לרצון'.
התפילות שבהם אומרים 'עננו'
יש אומרים, שיחיד אומר 'עננו' רק בתפילת מנחה ולא בשחרית, שמא יאחזנו בולמוס, ויהיה צריך לאכול כדי להשיב את נפשו, ונמצא שקרן בתפילתו, אבל שליח ציבור אומר אותה גם בשחרית, כיוון שבוודאי שחלק מהקהל מתענים, ולכן, כשאומר השליח ציבור 'צום תעניתנו' אין בזה שקר, ובארבעה הצומות, גם היחיד אומר אותה בכל תפילותיו (ואפילו בערבית שלפני התענית, כי עצם התענית מתחילה מהערב) כי אפילו אם יאחזנו בולמוס ויאכל, שייך לומר 'עננו ביום צום התענית הזה', משום שחכמים תקנו להתענות תענית זו, ונהגו בכל הצומות לומר 'עננו' רק במנחה, מלבד השליח ציבור שאומר אותה גם בשחרית בחזרת הש"ץ, ואפילו אם מתפלל מנחה גדולה, יאמר 'עננו' כיוון שאפילו אם יאחזנו בולמוס, אינו שקרן בתפילתו, שהרי התענה עד חצות.
אמירת 'רבון כל העולמים'
טוב לומר בתחנונים שלאחר תפילת מנחה לאחר 'אלוקי נצור', 'רבון כל העולמים, גלוי וידוע לפניך, שבזמן שבית המקדש קיים, אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א