מדוע תענית חלום אינה צריכה קבלת תענית? │ האם אדם יוצא ידי חובה בתענית שלא קיבל על עצמו? │ ועד מתי אפשר לקבל את התענית?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ב סעיפים ג' – ה']
האופנים שבהם אין צורך לסיים את התענית
בסעיפים הקודמים מבואר, שכל תענית שלא שקעה עליו חמה, דהיינו, אם אדם לא השלים את התענית עד צאת הכוכבים, זה לא עולה לו לתענית, ובכל זאת מבואר, שיש אופנים שלא צריך להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, אלא הוא יכול לאכול גם מקודם לכן, כגון, מי שעושה תנאי שהוא יתענה רק בחלק מהיום, או מי שמתענה כדי לצער נפשו, וכגון בעשרת ימי תשובה שמתענה לכפרת עוונותיו, או חתן ביום חופתו, שהדין הוא, שאינם צריכים להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, אלא לאחר פלג המנחה או אפילו לאחר מנחה גדולה הם מתפללים תפילת מנחה, ואומרים 'עננו', ויכולים לאכול.
תענית בערב שבת
בסעיף ג' דן השולחן ערוך, באדם שקיבל על עצמו להתענות בערב שבת, האם הוא צריך להשלים את הצום, דהיינו, להתענות עד צאת הכוכבים ממש שזה כבר שבת, או שמותר לו שלא להשלים את התענית, ומבואר בשולחן ערוך, שמסתמא הייתה כוונתו של אותו אדם כמו בשאר ימות החול, ולכן יתענה עד צאת הכוכבים אם לא פירש אחרת, ואם פירש לעצמו שיתענה עד שישלימו הציבור את תפילתם, דהיינו, עד שהציבור יתפללו תפילת מעריב, אפילו אם הם מתפללים מבעוד יום, הדין הוא, שהוא לא צריך יותר לצום.
תענית חלום
אדם שמתענה תענית חלום, צריך להתענות עד צאת הכוכבים ואפילו בערב שבת, שהרי מתענים תענית חלום אפילו בשבת, והחידוש הוא, שאפילו שהוא נכנס לשבת כשהוא בתענית, בכל זאת יתענה, וזו היא צורת תענית חלום, ותענית זו אף על פי שלא קיבל על עצמו, מן השמים הטילו עליו את התענית הזו, וזו קבלה מן השמים שהיא במקום קבלה של עצמו, ויכול לומר 'עננו' גם כשהוא מזכיר 'צום תעניתנו' לכולי עלמא.
קבלת תענית
כל תענית שלא קיבל עליו היחיד מבעוד יום, אינה תענית, ומבואר במשנה ברורה, שדווקא תענית יחיד צריך אדם לקבל על עצמו מבעוד יום, אבל תענית ציבור אינה צריכה קבלה, ויחיד שלא קיבל על עצמו תענית, לא יכול לומר 'עננו' בתפילה, וגם אינו יוצא ידי חובת תענית, ומכל מקום אם התחיל להתענות, זה לא פוטר אותו להמשיך ולהתענות, ויש חולקים וסוברים, שאינו צריך להשלים את התענית, משום שזו קבלה בטעות, וכיוון שהוא לא יוצא בזה ידי חובת נדרו, הוא לא צריך להשלים את התענית, ואם קיבל על עצמו את התענית בלילה, לא מועיל, שנאמר 'קדשו צום', משמע שצריך להזמין את הצום מעיקרא, ובביאור הלכה מבואר, שצריך לקבל על עצמו את התענית דווקא בתפילת מנחה, כדי שיבקש בתפילה שתתקבל תעניתו, וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד מועיל קבלת התענית גם שלא בשעת התפילה, וכתב הביאור הלכה, שמזה שכתוב בפוסקים, שקבלת התענית תהיה סמוכה לזמן התענית, והרי כל התעניות כולם חוץ מתשעה באב ויום הכיפורים, בין השמשות שלהם מותר, ואינו בכלל התענית, ממילא יכול לקבל את התענית גם לאחר השקיעה, ובכל זאת יכול לומר 'עננו' אפילו שלא קיבל על עצמו מבעוד יום, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם של שיטה זו הוא, כיוון שמה שכתוב בגמרא 'כל תענית שלא קיבלה עליו היחיד מבעוד יום אינה תענית', זה רק לעניין הדין השני, שהוא לא יצא ידי חובת נדרו בתענית כזאת שלא קיבל על עצמו מבעוד יום, אבל יש על זה שם של תענית, ויכול לומר 'עננו' גם אם לא קיבל על עצמו בכלל, כיוון שיחיד אומר 'עננו' בשומע תפילה, ואינו קובע ברכה לעצמו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א