"מאת כל איש אשר ידבנו לבו"
הגאון רבי מנחם קליין שליט״א, רבה של פרנקפורט-דמיין, מקים ומייסד אהלה של תורה בחצר הקודש נדבורנה, סיפר על התבטאות מופלאה שנשמעה מפי קדשו של הרבי ה'באר יעקב' זצ"ל, ובה הגדיר רבינו בעצמו את מהותו ותפקידו עלי אדמות.
היה זה בראשית ימי הנהגתו, כאשר נסע רבינו לחוץ לארץ ומנהלי המוסדות הצטרפו למסעו. הוא ישב ועבד את עבודתו בקודש – להאיר חייהם של יהודים שלא הכיר – והם הסתובבו בבתי נגידים וערכו מגבית לטובת המוסדות.
בהיותם בקנדה, הגיע גביר גדול לבית האכסניה ששהה שם רבינו, והלה התבטא באזני מנהלי המוסדות כי מוכן הוא לתרום סכום עצום, אך בתנאי שרבינו יבקש זאת ממנו בעצמו.
נכנסו מנהלי המוסדות – אבי מורי הצדיק רבי שמואל צבי קובלסקי זצ״ל והרה״ח רבי שמואל צבי אלבוים ז״ל – ואמרו לרבינו, כי גביר פלוני מבקש להיכנס אליו וכי אמר להם מראש על נכונותו לתרום סכום גדול אם יתבקש מפי רבינו.
הנהן רבינו בראשו כמסכים, אך כשיצאו השניים לקרוא לאיש, פנה רבינו אל הרה״ג רבי מנחם קליין שליט״א, שנכח בחדר, והפטיר לעברו: ״הם רוצים שאבקש ממנו כסף… וכי אינם יודעים שהתפקיד שלי בעולם הוא רק לתת ולתת ולא לבקש?!״
ואכן רבינו לא דיבר עם האיש מאומה אודות הכסף, ואף על פי כן הוא הרים תרומתו בעין יפה, ולימים נתן וחזר ונתן כהנה וכהנה.
סיפור דומה סיפר הרב יעקב ישעי' כהן שיחי', שזכה להתקרב לרבינו והיה מקושר אליו בשנותיו האחרונות, כי כמה פעמים הפציר ברבינו שישית עליו סכום כסף גדול שיביא לו, כדי שבזכות זה יוכל להמשיך לו ישועה מיוחדת בתורת 'חליפין', בציינו כי שמענו על צדיקים גדולים שנהגו כן. תמיד השיב רבינו בשלילה, ופעם אף אמר בהטעמה: ״הלא יודע אתה כי אין דרכי בכך. אינני מבקש וגם לא אבקש״.
ניסה האברך וטען, כי אינו מתכוון שיבקש רבינו כסף 'לשם כסף', אלא שישית עליו סכום למטרת ישועה. דחה רבינו את דבריו ואמר בחיוך: ״בהתחכמויות מן הסוג הזה אני מומחה״, ולא הסכים לשנות דרכו.
('מתיקות הדף היומי')