יקותיאל יהודה גנזל
אין. אדם. שומע. לי. ומפסיד.
את המילים הללו קראתם כאן בתקופה האחרונה פעם אחר פעם, כשאנשים ממשיכים לספר לכם (אני רק ה'חוט מעביר') סיפורים מופלאים, נסים ממש, כשהם רואים בחוש שאין דבר כזה להפסיד מדבר מצווה.
השבוע שמעתי וראיתי סיפור כזה גם יחד. אני מוכרח לשתף אתכם:
עמדתי במבואה של בית-כנסת פלוני בחיפה, ושוחחתי עם שני מכרים. אחד מהם אומר לי ברוב רגש: "התלבטתי אם לספר לך, אבל אם תכתוב בעילום שם, יש לי בשבילך סיפור מדהים של 'אין אדם שומע לי ומפסיד'".
על אתר העלמתי את שמו והוא הוציא מכיסו שלושה דו"חות חודשיים של 'הכנסות חודשיות'. ההוא, עצמאי במקצועו, מקדים ומספר לי:
"בחודש האחרון החלטתי להוריד מספר שעות מעבודתי המתפרסת על פני כמעט כל היום. החלטתי להתחזק בתפילה במניין, להתפלל מההתחלה ועד הסוף במתינות, להוסיף עוד לימודים לסדרי הלימוד שלי. בסופו של דבר עבדתי בחודש האחרון מדי יום, שלוש שעות פחות ממה שאני עובד בדרך כלל".
עכשיו הוא מגיש לי את הדו"חות –
"תראה את פירוט ההכנסות שלי עד החודש האחרון. תראה את של לפני חודשיים, שלושה. רשום בהם סכום נכבד ביותר. סכום אותו הרווחתי בעבודה מאומצת. והנה, תראה כמה הרווחתי בחודש האחרון שזה עתה הסתיים. חודש בו הורדתי מדי יום שלוש שעות למען השם יתברך".
הסתכלתי ונאלמתי דומיה. בחודש האחרון הוא הרוויח כמעט כפול ממה שהוא מרוויח מדי חודש.
"זה הסכום הגדול ביותר שהרווחתי בחיי בחודש אחד", הוא סיים בהתרגשות. גם אני התרגשתי מאד. הנה נס מוחשי מול עיניי, אדם עובד פחות – ומרוויח יותר!
עד כאן חלקה הראשון של אותה שיחה.
בהמשך, עודנו מדברים, הגיע יהודי קצת מסכן למקום ושאל את אחד מאיתנו איך מטעינים כסף בכרטיס המקווה. אנחנו עמדנו במבואה של בית-הכנסת, ליד חדר המבואה של המקווה. הנשאל ניסה להסביר לו, אבל ההוא לא הבין. "בא תעזור לי, תעשה את זה איתי", הוא ביקש.
ידידי הטוב חכך לרגע, נראה היה שאין לו כוח לפרוצדורה הזו, אבל אני אמרתי לו: עכשיו ראית שאין אדם שומע לי ומפסיד. תעזור לו.
הידיד נכנס אל מבואת המקווה וצועק: "וואו!"…
מסתבר שבדיוק באותו בוקר הוא שכח שקית עם בגדים במבואת המקווה, והחוק באותה קהילה הוא שמדי ערב מפנים את כל החפצים. אילו היה הולך הביתה ומשאיר שם את השקית – הוא לא היה מוצא אותה למחרת היום. בזכות זה שהוא התלווה אל אותו יהודי שהיה זקוק לעזרה והיה מוכן לעזור לו, הוא נתקל בשקית השכוחה והציל את בגדיו מרדת אשפתות.
הסיפורים הללו הם סיפורים שבכל יום. אם רק נפקח עיניים. אם רק ננסה. נראה את נסי האמונה הללו מתרחשים לנו מול האישונים.
('המבשר')