מסכת פסחים דף פה
דף פה עמוד א
* איסור שבירת עצם בקרבן פסח הוא גם בעצם שיש בו מוח.
* הגמרא מקשה על ריש לקיש (הסובר שאבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר אין בו משום איסור שבירת עצם) מהמשנה (להלן בעמוד ב), ומתרצת.
* למסקנת הגמרא: לא גזרו חכמים טומאה על פסול "יוצא" בקרבן פסח, אך יש ספק אם גזרו טומאה על פסול "יוצא" בשאר קדשים.
דף פה עמוד ב
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהמוציא בשר פסח מחבורה לחבורה בבית אחד עובר בלא תעשה.
* המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה – אינו חייב מלקות על ההוצאה עד שיניח את הבשר אצל החבורה האחרת.
* לדעת רבי יהושע בן לוי: אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (ושלא כדעת רב הסובר שאם אחד עומד בפתח מן האגף ולחוץ אינו מצטרף לעומדים בפנים).
* בשערי העזרה – רוחב הפתח עצמו נתקדש, בשערי ירושלים – רוחב הפתח עצמו לא נתקדש.
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בעברית מפי הרב אפרים סגל שליט"א