"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כ"ג , ז)
הרב אליהו רבי שליט"א
שלום וברכה מורי ורבותי!
יש משהו מיוחד ב'שקר', שיכול לסדר הרבה מאד דברים ולפתור כל בעיה אפשרית. פשוט, כל דבר שהיה, יכול הוא ברגע אחד להיות כלא היה. וכל דבר שלא היה או שרק היית רוצה שיהיה, יכול ברגע אחד להיות כהיה ונברא.
לדוגמא: אם איחרת לפגישה ואתה חש ממש שלא בנוח, לוּ היית שקרן, היית יכול לספר על פקק או אפילו תאונת דרכים מחרידה שאירעה בדיוק בכביש דרכו היית אמור להגיע לאותה פגישה. ולעומת זאת, לוּ עשית מעשה כלשהו אשר העומד למולך לא יאהב את אותו מעשה, ברגע אחד תוכל לספר שהמעשה לא היה מעולם ואפילו משל לא היה.
הבעיה החמורה יותר בשקר היא שהוא ממכר, מאד ממכר! מתחילים בשקר קטן, קוראים לו "שקר לבן", מהר מאד עוברים לגינוני האפור, עוברים דרך צבעי הקשת, והנה כבר נמצאים במרכזו של השקר השחור מִשְׁחוֹר. הוא ממכר דווקא מאותה סיבה שבה הוא מסדר את החיים כל כך, פשוט ניתן לחיות בבועה שבה מה שהיה יכול ברגע להיות כלא היה, ומה שלא היה יכול ברגע להיות כהיה.
השקרן חושב שלעולם לא יצטרך לעמוד בהתחייבות, לעולם לא יעמוד במצבים מביכים, ולעולם לא יצטרך להודות בטעויות. על ידי כך הוא חושב שהוא יוכל בקלות רבה יותר להגיע לכבוד ולתהילה, ואפילו לפרנסה בשפע רב יותר.
בפרשתנו נאמר על השקר הפסוק הבא: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). המילה "תרחק" לא נאמרה על שום עבירה בתורה מלבד על מידת השקר. ליד כל עבירה מותר לעבור, ומעל כל עבירה ניתן לדלג, אולם ליד השקר ומעליו אסור לפרוח באוויר! דווקא בגלל שהוא ממכר הוא מסוכן כל כך…
השקר כפטנט, מבטיח כל כך, עד שלאחר שהוא מסדר את חייו של השקרן פעם או פעמיים קשה מאד להיפרד ממנו.
מה שלא יודע אותו שקרן הוא את הפסוק "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב). לאמור, ככל שתקבור יותר את האמת, תמיד היא תצוץ ותעלה. מה שאין כן שקר כמאמר חז"ל: "לשקר אין לו רגלים" (שיקרא לא קאי, שבת ק"ד ע"א).
על הפסוק הנ"ל (תהלים פה, שם) ישנו מדרש (בראשית רבה פרשת בראשית אות ה) שכאשר רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם התייעץ הוא במלאכים ובמידות, ושאל האם כדאי ומומלץ לברוא את האדם. ועל כך מספרים לנו חז"ל שנזעקו האמת והצדק ואמרו שלא מומלץ לברוא את האדם בהיות וכולו שקרים וחוסר צדק. לעומתם, צידדו החסד והשלום בעד בריאת האדם בהיות והוא בעל חסדים ומרבה שלום. מיד לקח הקדוש ברוך הוא את האמת והשליכה ארצה, כך שהיו החסד והשלום רוב מול הצדק, וקיים את רצונו לברוא את האדם.
ועל כך שואל איש האמת הרבי מקוצק זיע"א – מדוע הקדוש ברוך הוא העדיף לזרוק את האמת ולא את הצדק? הרי ודאי היה די בהשלכת אחד מהם בכדי לגרום לחסד ולשלום להיות רוב, ואם כן מדוע בחר באמת להיות מושלכת ארצה ולא בצדק? והשיב על כך, שידע הקדוש ברוך הוא ששום רע לא יקרה למידת האמת בהשליכו אותה ארצה, וזאת משום שאמת שככל שיקברו אותה וככל שיכסו אותה יקוים בה "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים, שם), והיא תצוץ ותעלה, תגבה ותתנשא, ותנצח…
ללמדך, שגם אם חושב המשקר כי בוחר הוא לעצמו אחרית טובה בכך שמייפה הוא את המציאות ומעטר אותה בשקריו, הרי שבפועל סופה של האמת לצוץ ולטפוח על פניו וכל הרווחים הכלכליים והאחרים אותם חשב להשיג שלא ביושר, לא רק שינטשו אותו, אלא שבמקומם יבואו החרפה והבושה ויעטפו אותו "בחום ואהבה".
אם כך, נשאלת השאלה על השקרן. הלא מנסיונך כל שקר סופו נופל, ומי כמוך יודע עד כמה מהלכים שלמים של שקר שתכננת בחייך נפלו חלל לרגלי האמת. אם כך, מה גורם לך להמשיך לשקר? מה גורם לך להמשיך ולחיות חיים כפולים? מה גורם לך לחיות שוב ושוב באותה בועה של שקר בעוד כל הסובבים אותך יודעים ששקרת ומתייחסים אליך בכעס עד רחמנות?
רבים מאיתנו מכירים את היצור השקרן, אותו אחד שמראש מגדירים אותו כמי שאין לו מילה, אותו אחד שלא מלווים לו כסף אם מראש לא התייאשנו מאותו סכום, שלא סומכים על הבטחתו, שיודעים שגם אם יאמר מה מזג האויר בחוץ יש לבדוק זאת שוב. מה גורם לאותו "אדם" להמשיך בדרך זו למרות ההפסדים והכשלונות אותן הוא חווה בחייו? מה גורם לו לבחור מרצון בחיי סבל והשפלה גדולים כל כך?
והתשובה היא, ששקר יותר מהיותו מידה מגונה, הוא מחלה נוראית. הוא ממכר, הוא סוחף, הוא הרסני. הוא גורם לחולה שלא להביט אל מחוץ לבועה, הוא גורם לו לחיות באשליה שעדיין חושבים שהפעם הוא לא ישקר. המחלה הזו גורמת לאדם להיות מנותק מהסביבה, מנותק מהחיים, והחמור מכל – מנותק אפילו מעצמו. הוא כבר לא באמת דואג לעתידו, לא באמת מנסה להחשיב את המילה היוצאת מפיו, ולא באמת משקיע בכדי להגיע לחיים שלווים ורגועים. הוא רואה רק את הרגע, וגם אותו הוא רואה בצורה מעוותת.
לאור הדברים החמורים עליהם אנו משוחחים בשעה זו, נבין שאין לכעוס על השקרן, אין לפגוע בו ואין לזלזל בכבודו. יש לרחם עליו בדיוק כפי שמרחמים על חולה על נכה או על כל אדם אחר שסובל. הוא שבוי בחבלי המחלה, הוא לא בר דעת לצאת ממנה ביוזמתו, הוא זקוק לסיוע. ויחד בעזרת ה' נעשה זאת…
מה הפתרון לחייו של השקרן?
"אמת מארץ תצמח" אינה רק מחמאה למידת האמת, אלא גם נוסחה להצלחה לאושר ולשלווה נפשית. הפתרון היחיד להצלתו של השקרן ממחלת השקר היא פשוט ליטול גלולות של אמת פעם אחר פעם. בלי להבין, בלי לחשוב, ובלי לרצות באמת לשנות את החיים. פשוט לנסות מידי פעם לומר משפט נוסף של אמת, להודות פעם אחת לפחות בטעות, להתנצל מעומק הלב על מעשה שעשה.
מבלי לשים לב, חייו של "השקרן החוזר בתשובה" יהפכו לחיים טובים ויפים יותר. הנוסחה של "אמת מארץ תצמח" תראה לו שבלי הרבה עבודה הדברים מסתדרים מאליהם, כי זו תכונתה של מידת האמת, היא צצה מאיליה ומסדרת את העניינים. הוא גם יראה במקביל שהסביבה יודעת לקבל באהבה אדם שיודע להודות בטעות ולעמוד אחרי מעשה שעשה, הוא יתחיל לחוות חיים חדשים, וליתר דיוק הוא יתחיל לחוות את החיים…
אין תרופה, אין גלולה, אין נוסחה ואין פתרון אחר, פשוט להתחיל לדבר אמת ולראות עד כמה היא טובה משחררת וממכרת לטובה לא פחות ואף הרבה יותר מההתמכרות למחלת השקר.
במבט שטחי נראה לרובנו שאיננו שייכים לאותו קומץ נבזה, אשר השקר מהווה ניסיון לגביו. אולם, האמת לאמיתה אינה כן, אלא כל אחד מאתנו נתון לניסיון ומצווה לשוב ולהזכיר לעצמו את הציווי האלוקי "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) [וליתר דיוק, "וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט, יא), ועיין בהרחבה ברב פעלים חלק ג' חו"מ סימן א]. וזאת, משום שגם האברך בכולל וגם התלמיד חכם הגדול ביותר יכול במרכזו של ויכוח סוער או שיעור קולח להסביר סברא ופשט שאינם עולים בקנה אחד עם מידת האמת. ניתן להסביר דברים בהלכה ברמב"ם, שהרמב"ם לא כיוון אליהם אפילו לא כמחשבה ראשונה מוטעית.
באותה מידה, ניתן לומר ולספר על כל דבר שקורה או שקרה בעבר בחוסר דיוק מירבי ובסטייה קלה לכאורה. סטייה שיתכן שאף אחד מהשומעים לא יחוש בה. אולם, עדיין סטייה היא, וגם בכחה לגרור את האדם לתאווה הבלתי מתפשרת של שקר.
היו גדולי ישראל, שבכניסתם לבית, כאשר היו שואלים אותם אם יורד בחוץ גשם, הם היו עונים שכשהייתי בחוץ אכן ירד גשם. עד כדי כך חששו הם שמא בשעת כניסתם לבית חדל הגשם לרדת ושקר יהיה בפיהם אם יאמרו שיורד בחוץ גשם.
וזהו היסוד, השקר כמחלה מדבק מאד, ויש להיזהר אף מסרך קטן ובלתי נראה ממנו, והתרופה לו כאמור היא האמת בלבד.
יזכנו ה' יתברך למידת האמת בכל תהלוכותינו, "לדבוק במידת האמת ולזכות לתפארת מידת האמת", להציל את חולי השקר, ולהרוות את בנינו ובני ביתנו בדוגמא אישית מופלאה של אמת וצדק, אמן.
ברוכים תהיו.
