בעשור האחרון חולל כידוע ארגון 'דרשו' מהפכה עצומה בתחום לימוד ההלכה – החל בהוצאת כרכי המשנה ברורה עם ה'ביאורים ומוספים', שבסייעתא דשמיא עצומה כבשו את ארון הספרים היהודי וקבעו לעצמם מקום דל כבוד בבתי ישראל, בבתי המדרש ובלב רבבות לומדי ההלכה הוגיה ושומריה; והמשך בתכנית 'לימוד הדף היומי בהלכה', וייסוד אלפי שיעורים במשנה ברורה דבר יום ביומו בכל רחבי תבל, כאשר בסיעתא דשמיא מרובה נתקבע לימוד הדף היומי בהלכה בכל תפוצות ישראל, ורבבות הוגים במשנה ברורה דבר יום ביומו וזוכים להשמר מכל חטא ועוון שלעיתים נעשים מחוסר ידיעה או בהירות בקנין ההלכה.
ועתה זוכה עם ישראל להתבשר בבשורה היסטורית ומשמחת לבבות, על השלמת מהפכת לימוד ההלכה בדמות יצירת מופת היסטורית מבית 'דרשו' המופיעה עתה לאור עולם – 'ספר המפתח' על משנה ברורה מהדורת 'דרשו', בו נעשתה לראשונה מלאכת ענק של עריכת מפתחות וציונים לרבבות נדונים ופסקי הלכה מספרו של הכהן הגדול פוסק אחרון לבית ישראל, מדבריו במשנה ברורה, ביאור הלכה, שער הציון, וכן לפסקי גדולי הפוסקים ושאר ההוספות המובאות בביאורים ומוספים שבמהדורת דרשו.
קשה להפריז בגודל המלאכה והטרחה הרבה שהושקעה ביצירה אגדית זו! אבל הזרז שעמד בפני התלמידי חכמים עורכי המפתח היה, ההכרה בגודל המשימה ובבשורה העצומה שבכנפיה לחיזוק קביעות לימוד ההלכה בספר המשנ"ב, זאת לצד ידיעתם על הציפיה והתשוקה האדירה בקרב יראי ה' וחושבי שמו היושבים בד' אמות של הלכה, לראות את החזון ההיסטורי מתגשם. וב"ה, בסיעתא דשמיא עצומה זכינו. זה היום עשה ה' יגילו וירננו כל ההולכים בדרך ההלכה המסורה.
הצורך בחיבור ספר המפתח עלה מיד עם סיום השלמת המלאכה הגדולה של הוצאת ששת חלקי המשנ"ב במהדורת 'דרשו'. בקרב הלומדים נוצר ביקוש גדול למפתח מפורט שיקל על חיפוש ההלכות הרבות במשנ"ב, ובפרט אחר שהתווספו רבבות פסקי הלכות מגדולי הפוסקים בצמוד לדברי המשנ"ב, בביאורים ומוספים של דרשו. הביקוש גבר והלך במהלך השנים שעברו מאז, וככל שבס"ד עצומה ממש הלכה מהדורת 'דרשו' ותפסה נחלה כמעט בכל בית יהודי ובכל בית כנסת – כך גבר הצורך הגדול במפתח שיקל על איתור ההלכות בים ההלכה האדיר.
נציין כאן את דברי מרן הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, שהובאו בהקדמה ל'מפתח', הממחישים את גודל הצורך ביצירת מופת זו: "על ידי השחרור מהטירדה של החיפוש… נעשים כלי המחשבה והעיון לנכסים בני חורין, להתפנות לעבודת עמלה של תורה בעיון במקורות ובגופם של דברים". וכן כותב מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל בהסכמה לספר מסוג זה: "ורב מאד התועלת היוצא מחיבור זה לתופשי התורה, כאשר ייקל עליהם למצוא איזה מבוקש, ולא יאבדו זמנם בחיפוש".
ב'דרשו' מציינים את את שני המוטיבים העיקריים שהנחו את מלאכת העריכה והביאו בס"ד לתוצאה המופלאה: א. ניסוח קצר קליל ותמציתי. מאמץ רב הושקע למצוא את המשפט הקצר והתכליתי שכולל בתוכו את משמעות הערך הנצרך. צוות העורכים עמל רבות וקיים דיונים חוזרים ונשנים כמעט על כל ערך, כדי למצוא את הדרך הנכונה ביותר לכותבו בתמצות מבלי לגרוע מהבנתו. ב. שימוש בלשון בני אדם. ההנחה שעמדה כנר לרגלי העורכים היתה, כי המחפש במפתח את הערך הרצוי לו, מחפשו במילים המתאימות לשפה המדוברת והיומיומית. מדובר באתגר גדול, בפרט כשמדובר בערכים המופיעים במשנ"ב בשפה הלכתית, בעוד שבלשון המדוברת הם מתוארים באופן שונה לחלוטין.
עוד מציינים ב'דרשו' את המעלה המיוחדת שבספר המפתח, שכן במשנ"ב, מלבד ההלכות המפורשות אותם הוא מכריע למעשה, ישנם הרבה מאד הלכות היוצאות מתורף דבריו; מושגים הלכתים חשובים השזורים במרחבי הביאור הלכה, וכן בשער הציון, כפי הידוע ללומדי המשנ"ב שהלכות מעשיות רבות נחבאות להן באותיות הקטנות של שער הציון. היתה זו אפוא מלאכה כבירה למצוא בכל שורה במשנ"ב, בביאור הלכה ובשער הציון, ערכים הלכתיים הנוגעים למעשה או שיש להם משמעות הלכתית.
בנוסף, במרחבי המשנ"ב נזכרים פרטים הלכתיים רבים שאינם קשורים לסימן בו הם מופיעים, אלא לנידונים שבסימן אחר, אלא שנכתבו שם בהקשר אגבי, וממילא, המחפש הלכה זו במקומה לא ימצאנה.
ועתה הכל בא על מקומו בשלום, ביצירה מאירת עיניים זו, אשר תסייע לכלל לומדי המשנה ברורה למצוא את אשר איוותה נפשם, להחזיק בידם את המפתח לאוצרות המשנה ברורה בכל ששת חלקיו ובכל חיבוריו שבספר זה.
עוד יצויין, כי מלאכת העריכה נעשתה על מהדורת המשנ"ב השניה והמתוקנת שיצאה לאור ע"י 'דרשו' בשנת תשע"ז. מהדורה זו יצאה לאור לאחר מספר שנים בהן התקבלו מהמוני הלומדים במהדורה הראשונה אלפי הערות ותיקונים, ולפיכך היא מושלמת יותר ונקיה מסיגים וטעויות. ההמתנה היתה אפוא משתלמת, כשיצירת 'המפתח' שנערכה כאמור על המהדורה השניה, זוכה להיות מדוקדקת ומנופה מכל טעות לתועלת לומדי ההלכה.
1/81