שאלה: בבית מדרשנו לומדים הלכות שחיטה וטריפות במסכת חולין, לצורך כך הביא אחד הלומדים ראש כבש שקנה מערבי, כדי ללמוד ולהבחין בחלקי הקנה והושט. הוא הניח זאת בחדר החיצון והלומדים התבוננו בראש הכבש ללמוד ולהבין. לפתע התעוררו כמה מהם שנטלו ידיהם לפת שחרית, שהרי הכבש נשחט ע"י ערבי והוא נבלה המטמאה טומאת נבלות, ואולי הנגיעה בו בתוך הסעודה מחייבת נטילה מחדש? האם אכן יש לחוש לכך?
תשובה: כתב הבה"ל ס"י קס"ד ס"ב בשם הפמ"ג, שאם נגע בטומאה באמצע אכילה א"צ לחזור וליטול ידיו, שהרי בלאו הכי כולנו בזה"ז טמאי מתים. לכן אם לא נתלכלכו ידיו אין צריך נטילה, אך אם נתלכלך בדם שבראש הכבש השחוט בודאי צריך נטילה כדין נגע במקום מטונף באמצע הסעודה בס"י קס"ד. ושם הכריע המשנ"ב שלא יברך, והחזו"א סי' כ"ה סק"ט הכריע שהמברך לא הפסיד והמקל משום ספק ברכה אין מוחין בידו.