מה כוונת הגמרא 'כל תענית שלא שקעה עליה חמה אינה תענית'? │ האם אדם שמתענה עד מנחה יכול לומר 'עננו'? │ ומה דין שליח ציבור בעניין זה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ב סעיף א']
סוף זמנה של תענית
כתב השולחן ערוך, תענית צריכה להיות עד סוף היום ממש, דהיינו, עד צאת הכוכבים, דהיינו, ג' כוכבים בינונים ולא גדולים, ואפילו שהם מפוזרים, מועיל, ואדם ששבר את התענית לפני כן, זה לא נחשב לתענית, ונפקא מינה, שאם דעתו לאכול לפני צאת הכוכבים ממש, לא יאמר 'עננו' כי זה לא נחשב לתענית, ומביא המשנה ברורה נפקא מינה נוספת פשוטה יותר, שאם אכל לפני צאת הכוכבים, התענית לא עלתה לו וצריך להתענות שוב.
אמירת עננו בתענית
אומר הרמ"א, נוהגים להתפלל 'עננו' גם בצום כזה שהוא לא משלים את התענית, ומה שאותו אדם אכל בעצם הצום אף על פי שהצום עדיין לא נגמר, מבאר המשנה ברורה, שמדובר באדם שמהתחלה כבר קיבל על עצמו את התענית עד מנחה גדולה, ולכן מותר לו לאכול גם לפני צאת הכוכבים, ועל זה משמיע הרמ"א, שבאופן כזה שקיבל על עצמו את הצום רק על חלק מהיום, יכול לומר 'עננו', ודווקא כשקודם לכן התפלל מנחה ואז אכל, שהרי אם אכל קודם מנחה, לא יוכל לומר 'עננו' במנחה, ואף על פי שלמדנו, שכל תענית שלא שקעה עליה חמה אינה תענית, ואיך אפשר לומר 'עננו' באופן שלא צם את כל התענית ממש ? מבאר המשנה ברורה, שטעמם של אותם שיטות הוא, שמה שכתוב בגמרא שכל תענית שלא שקעה עליה חמה אינה תענית, זה רק באופן שקיבל על עצמו להתענות יום שלם ולא השלים, שאז זה לא נחשב לתענית, ואסור לו לומר 'עננו', אבל אם מהתחלה קיבל על עצמו את התענית רק עד מנחה, נחשב שקיבל על עצמו את התענית לצער בעלמא, ונחשב תענית לעניין זה שמתפלל 'עננו' בתוך תפילתו, אפילו שהוא לא משלים את התענית, אבל רוב הפוסקים חולקים על זה, וסוברים, שאינו יכול לומר 'עננו', ולכן הכריע הרמ"א, שאפשר לסמוך על אותם שיטות רק לעניין יחיד שיאמר 'עננו' בשומע תפלה, ולא לגבי השליח ציבור, והשליח ציבור לא יאמר 'עננו' בחזרת הש"ץ שמוסיף ברכה מיוחדת על זה בין גואל לרופא, אבל בתפילת הלחש יאמר 'עננו' לפני 'כי אתה שומע', והמשנה ברורה שולח לדברי הביאור הלכה שאומר בשם הפרי מגדים, שהשליח ציבור בחזרת התפלה, אפילו בשומע תפילה לא יאמר עננו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א