סיפר לי דודי הגאון הרב משה זרביב שליט"א, מעשה שהיה במור זקני הרב יונתן זרביב זצ"ל.
מידי יום ביומו היה זקני זצ"ל משכים בשעה 2:30 לתיקון חצות ולתפילה עם הנץ החמה.
ומי היה מעירו?
מרוב אהבת התורה שהייתה לו, די היה לו בקול צלצול דק של שעון-היד שלו.
כך היה מידי יום ביומו. באחד הימים שיחק אחד מילדי הבית בשעון והקדים את הצלצול בשעה, כך שיצלצל בשעה 1:30.
זקני זצ"ל התעורר לקול הצלצול, והנה השעון מורה על השעה 1:30. הוא התפלא, מה יום מיומיים שסיבב לו הבורא להתעורר עכשיו? לא איכפת היה לו על כך שהתעורר מוקדם מדי, או מדוע שיחקו בשעונו ללא רשות. הוא רק חפץ לדעת מדוע סיבב לו הבורא לקום בשעה כזו.
ומכל מקום, הואיל וכבר התעורר, גמר אומר להתגבר כארי, לקום ולהתארגן ללמוד.
קם מיד, והנה תוך שהוא מתארגן – הוא חש בריח של שריפה באפו. הוא עבר בכל הבית ולא מצא את מקור העשן, ואז החליט לבדוק גם מחוץ לבית.
כשיצא מהבית, גילה לחרדתו כי האש יוצאת מהדירה הסמוכה שממול דירתו, שם התגורר יהודי ניצול שואה. ביתו היה מלא בפסולת מעופשת של מאכלים שנהג לאגור לרוב, מפני חרדתו פן תתפרץ שואה שניה ח"ו ולא יהיה לו מה לאכול.
זקני זצ"ל צעק לשכן מעבר לדלת שיכבה את האש, והלה ענה לו שהוא אכן מכבה… אולם בפועל, ראה זקני שבמקום לכבות האש רק הולכת מתגברת.
משראה שכך הוא המצב, פרץ את הדלת, שהייתה נעולה בחוט בלבד… המראה שנגלה לעיניו היה מחריד. היהודי ישב שם מול אש גדולה, מנסה לכבות אותה באמצעות פחית שימורים ריקה, כשרעייתו לכודה בתוך הבית אפוף העשן.
לנוכח המצב, זקני לא התמהמה. הוא הוציא מיד את השכן מהדירה והכניסו לביתו, אחר כך חזר וחילץ את רעייתו. מיד לאחר מכן התפרצו להבות האש על פני כל הדירה ושרפוה כליל…!
או אז הבין זקני זצ"ל למה סובבה ההשגחה שהשעון יעיר אותו שעה לפני הזמן. למען הציל נפש מישראל!!
(הרב פנחס זרביב שליט"א, 'למעשה'; פורסם ב'אספקלריא')