באיזה מקרה שבט זבולון מקריב את הפסח בנפרד משאר ישראל?
מהי טומאת התהום?
וכיצד יתכן שמטמאים בכוונה אדם בשרץ בערב פסח?
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת פסחים דף פ
דף פ עמוד א
* שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורים – לדעת רבי שמעון: הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן, לדעת רבי יהודה: יעשו כולם בטומאה.
* היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין – לדעת רב: מטמאין אחד מהן בשרץ, לדעת עולא: משלחין אחד מהן לדרך רחוקה.
* היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים – לדעת רב: אותן טמאי מתים אינן עושין לא בראשון ולא בשני.
* היו רובן טמאי מתים ומיעוטן זבין – לדעת רב הונא: אין תשלומין לפסח הבא בטומאה (ולכן הזבים לא יוכלו לעשות פסח שני), לדעת רב אדא בר אהבה: יש תשלומין לפסח הבא בטומאה.
דף פ עמוד ב
* היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים – לדעת רבי מני בר פטיש: אותן טמאי מתים אינן עושין לא את הראשון ולא השני.
* במשנה נאמר: "הפסח שנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה", והגמרא מקשה על כך מברייתא, ומביאה שני תירוצים.
* רמי בר חמא מסתפק אם הותרה טומאת התהום לכהן המקריב את קרבנות הנזיר ולכהן המקריב את קרבן הפסח.
* בברייתא של רבי חייא נאמר: "לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד", והגמרא מבררת מה בא הדבר למעט.
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב מאיר שפרכר שליט"א