מדוע אדם שהוא חסר דעה פטור מהתענית? │ מה הוא השיעור שיאכל החולה ועדיין לא נעקרת התענית לגמרי? │ ומדוע אין טבילת מצוה בתשעה באב?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ד סעיפים ו' – ח']
יולדת וחולה בצום תשעה באב
כתב השולחן ערוך, יולדת שהיא בתוך שלושים יום מהלידה שהיא עדיין בחולשתה, וכן חולה שצריך לאכול, לא צריך לאמוד אותם האם הם עלולים לבוא לידי סכנה על ידי התענית, אלא אפילו אם הם לא יבואו לידי סכנה, אינם צריכים להתענות, כיוון שיש להם גדר של חולה, ואפילו שביום הכיפורים באופן כזה הם כשאר כל אדם וחייבים לצום, זה דווקא ביום הכיפורים שהוא דאורייתא, אבל תשעה באב שהוא רק מדרבנן, לא העמידו חכמים את דבריהם במקום חולי, ויולדת שמרגישה שהיא בריאה ויכולה להתענות, מחויבת להתענות.
תענית שעות ליולדת וחולה
ואומר הרמ"א, בכל זאת, יולדת בתוך שלושים יום וכן חולה, נוהגים להתענות כל זמן שאין להם צער גדול ואין לחוש לסכנה, ואפילו שאמרה צריכה אני לאכול, ודווקא לאחר שבעה ימים, אבל תוך שבעה אפילו אמרה איני צריכה, אין לה להתענות, וכל שכן תוך שלשה אסור לה להתענות, אבל אם יש להם צער גדול ויש חשש לסכנה, אסור להם להתענות, והמיקל בזה, לא הפסיד, ויולדת שאינה מתענה, תתענה כמה שעות, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם החיי אדם, שגם חולה שלא צריך להתענות, אבל אם הוא יכול, יתענה כמה שעות, וטעם הדבר מובא בשם הנזירות שמשון, שזה לא מחמת חובת התענית, אלא יש לו להצטער עם הציבור, והוסיף, שיתענה את אותם שעות דווקא ביום התענית ולא בליל התענית, כיוון שעיקר הצום הוא ביום, אבל יש דעה החולקת וסוברת, שמשמעות כל הפוסקים היא שלא כדברי הנזירות שמשון.
חסר דעה אינו מתענה
אדם שהוא חסר דעה והוא מתרפא מיום ליום, מותר בבשר ויין כל ימי השבוע, ולא יתענה בתשעה באב, כיוון שהוא פטור מהמצוות.
חולה באכילת חצי שיעור
בביאור הלכה בד"ה 'במקום חולי', מביא בשם ספר 'פתחי עולם', שבמקום שהמחלה לא חזקה, יאכל פחות מכשיעור, ועל ידי זה לא נעקרת התענית לגמרי, ומי שרוצה להתענות במקום שהמחלה אינה חזקה, יש לייעץ לו ולהזהיר אותו, שלא יצא מפתח ביתו כל היום, כדי שלא ידבק מהמחלה, אם כך יוצא חידוש בדבריו, שגם בייחס לתשעה באב שזה רק מדרבנן, יש עניין של 'חצי שיעור', ומבואר כאן בהערה, שזה דווקא במי שלא חולה ממש אלא הוא עתיד לחלות, שבזה יש עניין של חצי שיעור, שעל ידי זה מונע מעצמו לחלות חולי גמור, אבל מי שהוא חולה ממש, אין לו עניין של חצי שיעור, כיוון שבמקום חולי לא גזרו רבנן.
רחיצה בתשעה באב
אסור לרחוץ בתשעה באב בין במים חמים ובין במים צוננים, ואסור אפילו להושיט את אצבעו במים.
טבילת מצוה בתשעה באב
מותר לטבול טבילה של מצוה שהיא בזמנה, אבל בזמן הזה שנהגו הנשים לשבת על טיפת דם שבעה נקיים דווקא, ממילא אין הטבילה בזמנה, ולמה תטבול ? הרי מצות עונה לא יוכלו לקיים בתשעה באב, ולכן לא תטבול בו, אלא תרחוץ ותחפוף בערב תשעה באב, ובמוצאי תשעה באב חופפת מעט לפני הטבילה, כיוון שצריך לחפוף סמוך לטבילה, וכך נהגו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א