אל חדרו של מרן שליט"א נכנס אברך צעיר כשהוא שעון על מקלו. משניגש אל מרן שליט"א סיפר כך: לפני מספר שבועות הוכש על ידי נחש צפע אימתני, מה שגרם לו לפציעה חמורה. הוא שכב בבית החולים בטיפול נמרץ במצב קשה, ובחסדי שמים מצבו השתפר פלאים עד שהבריא כמעט לחלוטין.
כעת, הוסיף ואמר, לאחר שנעשה עמו נס כה גדול, מרגיש הוא צורך להודות להקב"ה על החסד שעשה עמו שניצל ממות לחיים, ומאחר וכתב במשנה ברורה (סי' רי"ח ס"ק ל"ב) שמי שנעשה לו נס יעשה דבר לתיקון צרכי העיר, מבקש הוא לשאול מה יעשה לצורך העיר כדי להביע את תודתו על הנס?
שאל מרן שליט"א את האברך היכן הוא מתגורר, והוא נקב בשם הישוב בו הוא גר. שאלו מרן שליט"א האם יש ישיבה באותו ישוב, והאברך השיב בחיוב.
"אם כן", נענה מרן ואמר, "תתרום לישיבה שנמצאת במקום שאתה גר, ובכך יהיה לך גם החזקת תורה וגם תיקון צרכי העיר" [כמו שכתב שם המשנ"ב "מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש"].
התפרסם ב'טליושר' 6881* – קו התוכן של ארגון 'ארחות יושר'