כיצד יתכן אדם שעושה עבירה והדבר נחשב "תיקון"?
כיצד קרבן אשם יכול להפוך לעולה?
והאם בעלי חיים נדחים?
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת פסחים דף עג
דף עג עמוד א
* המשנה (בדף עא ע"ב) נקטה את הדין (הפשוט) שאם שחט את הפסח בי"ד בניסן שחל בשבת שלא לאוכליו חייב אגב הרישא של המשנה.
* הגמרא מבארת מדוע חייב במקרים השונים במשנה (בדף עא ע"ב) לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור.
* לדעת רב: אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם – כשר לעולה (ולא צריך עקירה).
דף עג עמוד ב
* בעקבות קושיית רב חסדא, הגמרא מבארת שרב אמר כך: אשם שניתק לרעיה ושחטו לשום עולה – כשר (ולדעתו זו צריך עקירה), אך לאחר מכן הגמרא דוחה ביאור זה, ומתרצת את קושיית רב חסדא באופנים שונים.
* לדעת רב: בעלי חיים אינם נדחים.
* לדעת רבה בר אבוה: קרבן שאחת מעבודותיו נעשתה בפיגול טעון עיבור צורה קודם הוצאתו לשריפה.
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב מאיר שפרכר שליט"א