"אנשי חיל יראי אלוקים" (י"ח כ"א) יראת שמים
לפני כמה שנים, בהיותי אצל הגאון הצדיק רבי משה ניישלאס זצ"ל, רב ואב"ד שיכון סקווירא, שאל אותי אם הנני רוצה שיעניק לי מתנה, והשבתי לו שכן.
קם הרב זצ"ל ממקומו, ניגש לארון הספרים שבחדרו והוציא שולחן ערוך ישן מהארון. פתחו בריש הלכות שבת (סי' רמ"ג), והראה לי על גליון השו"ע, שמופיעה תשובת ה'חתם סופר' (או"ח סי' נ"ט) על זה שאנו מתפללים להקב"ה שתהיה פרנסתנו בהיתר ולא באיסור. ולכאורה, איך שייך להתפלל על כך, והרי הדבר תלוי בבחירת האדם עצמו – אל תגנוב ואל תגזול – ממילא תהיה פרנסתך בהיתר ולא באיסור…
וכמו שמספרים שפעם אחת בא אחד לפני הגה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז זי"ע, וביקש להתברך בברכה על "יראת שמים". אמר לו הרה"ק: "על יראת שמים אתה מבקש ממני ברכה? בשלמא על בנים או פרנסה או בריאות – על זה שייך לתת ברכה, אבל יראת שמים? – אם תהיה ערליכער יוד, אז ממילא תהיה ירא שמים"…
וביאר ה'חתם סופר', שבודאי אין הכוונה על פרנסה באיסור על ידי גניבה או גזילה, אלא כוונת התפילה על יהודי המתנהג בדרך כלל עם הנהגות ישרות ורצויות של 'יראת שמים', אלא שכאשר הדבר נוגע לענייני פרנסתו, הוא מחפש לו היתרים, הוא מבקש להיכנס בפרצה דחוקה כדי להרוויח ממון, ועל כגון דא צריכים סייעתא דשמיא מרובה, ותפילה מיוחדת, שתהיה פרנסתנו בהיתר ולא באיסור – "בהיתר" – היינו בהיתר 'גמור'! – בלי פשרות ובלי פרצות דחוקות – שלא יחפשו להוציא איזה היתר דחוק להתפרנס מכך – ושלא יבקשו דרך עקלתון ללכת בערמומיות ובמרמה כדי לעקוף את האיסור, אלא ילכו בדרכי התורה בלי שום התחכמות!
אח"כ הניח הרב זצ"ל את ידיו על כתפי, ואמר לי בהתרגשות גדולה: "ה'חתם סופר' הזה הוא מתנה גדולה! – הוא מפתח לכל החיים!"…
ממשיך הרב ואומר: "בכל ערב שבת מגיע אלי יהודי אחד, ואומר שלשבת זו הוא רוצה 'היתר' שיוכל להגיע אליו משלוח עם דברים שצריך להם, מפני שזה דבר האבד והפסד מרובה… ואני אומר לו: 'לא! – אם תשמור את השבת בשלימות בלי שום התחכמויות, ישפיע עליך הקב"ה שפע של פרנסה טובה והרחבה בלי הפסדים' – ואני רואה שב"ה הוא אף פעם לא הפסיד, ויש לו פרנסה בהרחבה"…
****
כ"ק האדמו"ר מקאסוב-ירושלים, הגה"צ רבי מנחם מונדרר זצ"ל, היה מדבר על מעלת העבודה של יראת שמים, וסיפר על פלוני שהגיע לצדיק אחד וביקש ברכה על יראת שמים, והצדיק הוריד את ראשו והשעינו על ידו, ואחר זמן אמר: "בשמים פעלתי על כך, עכשיו צריכים לפעול אצלך, שתרצה יראת שמים"…
****
שמעתי מזקן האדמורי"ם, כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א בשם הרה"ק בעל 'מאור עינים' זי"ע, שיכול להיות אדם שהוא מתמיד עצום, ובקי עצום בש"ס ופוסקים, ראשונים אחרונים ועוד ספרים – אבל אם אין לאדם 'יראת שמים' – אז כל זה לא שווה כלום! כי התורה נמשלת לאש, כמ"ש (ירמיהו כ"ג, כ"ט): "הלא כה דברי כאש", ולעומת זה 'יראה' היא הכלי שמחזיק את התורה, ואם אין יראה אין לתורה במה להיות, ולכן יראה היא קודם לתורה, שכן כתיב (תהלים קי"א, י'): "ראשית חכמה יראת ה'" – כי איך יתכן שניקח אש לבד, בלי שום כלי להחזיק את האש? וכמו כן – איך יתכן שניקח "תורה" בלי ה"כלי" שמחזיק את התורה – והיא היראה! – וכמו שאם ייקח אש בלי כלי, אזי האש ישרוף את כל מה שבקרבתה, ה"נ אם ייקח תורה בראשו – שהיא אש, בלי הכלי שהיא היראה – א ווילדע פייער אין קאפ אריין! – אזי יכולה היא לשרוף את כל המוח שלו ר"ל – ובתורה שכזו אי אפשר לעבוד את הקב"ה.
****
שמעתי ממרן הגה"ק בעל 'ישועות משה' מוויז'ניץ זי"ע, שתורה וחסידות הם "תרי רעין דלא מתפרשין" – דהיינו כשני ידידים שהם אינם יכולים להיפרד אחד מהשני – אם אחד רוצה להיות 'חסיד', אז הוא צריך להיות אדוק ומקושר בלימוד התורה הקדושה – ו"לא עם הארץ חסיד" – ובלי תורה אין חסידות, וכן להיפך – לימוד התורה גרידא לא מספיק – רק היא צריכה ללכת יד ביד עם חסידות.
שמעתי מש"ב כ"ק האדמו"ר מקאסוב שליט"א, דהנה זקנו הגאון האדיר בעל 'שבט הלוי', לא היה מעולם מאלו האנשים אשר רגילים לנסוע ולהתפלל על הציונים והמקומות הקדושים – כל ער"ח או עשרת ימי תשובה וכדומה – הוא היה הולך רק מביתו לישיבה או לביהמ"ד וחוזר, ותו לא מידי.
פעם שהה האדמו"ר מקאסוב שליט"א אצל זקנו בעל 'שבט הלוי' – והוא היה אז יותר מבן תשעים – ובאמצע שיחתו עמו אמר לו: "אולי נלך ביחד להתפלל במקומות הקדושים?"… והשיב לו ה'שבט הלוי': "אין לי זמן!" והרהיב נכדו הנ"ל עוז, ושאל את זקנו בתמהון: "מה הפירוש ש'אין לך זמן', והלא הסבא כבר למד את כל התורה כולה!"…
הביט עליו זקנו בעל 'שבט הלוי' בעיניו הטהורות ולא התווכח אתו… ואז אמר לו דבר נורא, ובדבריו אלו ראו באמת מה שעל לבו, וכה אמר לו: "לא טוב ולא כדאי לצאת החוצה אל הרחוב כשאין צורך גדול בכך, כי ראיה אחת שאינה טובה – יכולה לקלקל את כל עבודת ימי חייו של האדם!"…
פלאי פלאים! יהודי גדול בישראל – בגיל מעל תשעים – והוא מפחד לצאת החוצה לרחוב! האם חידוש הוא שעצם מציאותו משפיע יראת שמים על כל העומדים סביביו?!…
****
הגאון האדיר רבי יוסף ענגיל זצ"ל אמר פעם באחת מדרשותיו: "ראו, כשמברכים את החודש אומרים 'שתתן 'לנו' חיים ארוכים', ואילו כשמגיעים ליראת שמים אומרים 'חיים שיש 'בהם' יראת שמים' – לגבי יראת שמים אנו דואגים לאחרים"…
****
אבי מורי ז"ל עבר ניתוח קשה ומסובך. לאחר הניתוח, קם לפתע מתרדמתו – כמה שעות לפני הזמן ששיערו הרופאים, והתחיל לקרות את שמע בבכיות נוראות עם הטעמים כאחד הקורא בתורה, בקול לא לו. כשהסתכלנו עליו בתימהון, אמר: "כך היה רבי – הגה"צ אב"ד סאנטוב זצ"ל – קורא קריאת שמע" – וכבר עברו מאז כמעט ששים שנה… – זה נקרא ירא שמים! הוא זכר דברים כאלה במצב כזה! – ולמה? – כי זה מה שעניין אותו וזה היה טבוע בעצמותיו…
(מתוך 'נועם שיח' בשלח תשפא – בהוצאת מכון 'אפריון לשלמה')