דף עב עמוד א
* הגמרא מעמידה את הרישא של המשנה (שבעמוד הקודם) ב"עוקר" ואת הסיפא ב"טועה".
* הגמרא מקשה על דברי רבי יהושע שבמשנה (בעמוד הקודם) הסובר שבכל דבר שיש לו קצבה מחייב רבי יהושע את מי שטעה וחילל שבת, ומאריכה בביאור שיטתו.
דף עב עמוד ב
* לדעת רבי מאיר: השוחט בי"ד בניסן החל בשבת עגל של זבחי שלמים לשם פסח – פטור, אך השוחט בעלי מומים לשם פסח – חייב.
*לדעת רב נחמן: רבי מאיר פוטר גם השוחט חולין בי"ד בניסן החל בשבת לשם פסח.
* לדעת ריש לקיש: מי שנתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של בשר קרבן שמצוה לאוכלו ואכלו – חייב חטאת כדין אוכל נותר בשוגג.
* לדעת רבי יוחנן: אם בעל את אשתו בשוגג כשהיא נדה (סמוך לווסתה והיא מעוברת) – חייב, אך אם בעל בשוגג את יבמתו כשהיא נדה – פטור (והגמרא מבררת מיהו התנא עליו הסתמך רבי יוחנן).
* חייב אדם לשמח את אשתו בדבר מצוה.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת פסחים דף עב
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי באנגלית בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב יצחק לובינשטיין שליט"א