סיפר רבי ישראל מרוזין
בימיו של הבעל שם טוב
היה מקרה של פיקוח נפש.
אבא הגיע לבעל שם טוב לבקש על בנו יחידו שהיה בסכנת חיים.
נסע הבעל שם טוב למקום מסוים ביער,
הדליק שם אש
התפלל לרפואת הנער
בכוונה עצומה והנער הבריא.
דור לאחר מכן, כשנתבקש המגיד ממיזריץ' להתפלל
הלך ליער ואמר:
איננו יודעים את המקום ביער,
אך יודעים אנו להדליק את האש
ויודעים אנו את התפילה
וצריך להיות די בכך.
ואכן היה די בכך.
תפילתו נענתה.
דור לאחר מכן,
כשנתבקש רבי משה לייב מססוב, תלמיד המגיד ,
לאותו עניין של פיקוח נפש.
הלך ליער ואמר:
איננו יודעים את המקום ביער,
איננו יודעים להדליק את האש,
אך יודעים אנו את התפילה
וצריך להיות די בכך.
וכן היה.
כשנתבקש רבי ישראל מרוזין,
לאותו עניין של פיקוח נפש,
ישב על כסא הזהב שבארמונו ואמר:
איננו יודעים את המקום ביער,
איננו יודעים להדליק את האש
ואיננו יודעים את התפילה,
אבל יודעים אנו את סיפור המעשה
וה' יתברך יעזור.
ומספרים שלא נפלה השפעתו של רבי ישראל מרוזין ממעשיהם של שלושת הגדולים.