"אז ישיר משה" (טו, א)
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, היה קובל ומיצר על כך שאנשים יודעים להודות לה' על ניסיו וחסדיו שבפועל, אך אינם מרגישים כל צרכם, ואינם מודים לה' על ניסיו וחסדיו שעל דרך השלילה, כלומר, על הצרות והייסורים שנמנעים מהם.
והוסיף ואמר: צא וראה, הלא אמרו חז"ל (אבות ה, ה): "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", ומה היו ניסים אלו? כולם על דרך השלילה: "לא הפילה אשה… ולא הסריח בשר הקודש… ולא נראה זבוב… ולא ארע… ולא כבו גשמים… ולא נצחה הרוח… ולא נמצא פסול… ולא הזיק נחש ועקרב… ולא אמר אדם…".
ללמדך, שלא פחות משיש להודות על נסים שבפועל, יש להודות על נסים שבאים על דרך השלילה – כאשר הכל הולך למישרין ונמנעת רעה מן האדם.
באחד מבתי החסידים ערך אחד המתפללים קידוש. התעניינו המתפללים: על מה ולמה? סיפר להם: "אתמול חציתי את הכביש ופגעה בי מכונית ובדרך נס יצאתי ללא פגע, עושה אני קידוש של הודאה לה' יתברך על חסדו הגדול שהצילני ממיתה".
בשבת הבאה ערך מתפלל אחד קידוש משלו. שאלוהו: "גם בך פגעה מכונית וניצלת בדרך נס?".
השיב: "לא".
– "אם כן, על מה ולמה הקידוש?"
השיב: "כי כבר עשרות שנים אני חוצה את הכביש ומעולם לא פגעה בי מכונית!"…
אומר רבי יאיר ישראלי : שני סוגים ניסים עושה הקדוש ברוך הוא בעולמנו: יש ניסים נסתרים, כאלה שנעשים בתוך מסגרת הטבע וחוקיו. טבע האדם שמן הניסים הגלויים הוא מתפעל ומתפעם. אך לעומת זאת הניסים ה'טבעיים' אינם מעוררים התפעלות מיוחדת.
כאשר אדם זורע זרע קטן באדמה וממנו צומחת חיטה, ומטחינת גרעיניה נאפה הלחם – אין הדבר מעורר התפעלות מיוחדת, כי האדם רואה בזה תופעה 'טבעית'. אך לעומת זאת, אם ירד לו מן מן השמיים, הוא יתפעל מהנס הגדול. אבל באמת אין שום הבדל בין "המוציא לחם מן הארץ" ל"המוציא לחם מן השמיים", אלא שזהו נס נסתר וזהו נס גלוי.
כאשר גופו של האדם ואבריו פועלים כתיקנם, אין הוא מתעורר לחשוב ולהתפעל מן הנס הנפלא הזה של המכונה המשוכללת ביותר בעולם. יכול האדם לחיות שמונים שנה, בלי שידע שיש בגופו ריאות וכליות, קיבה וכבד. ואימתי הוא מתעורר להרגיש בהם? כאשר מתחילות הבעיות הבריאותיות ואחד מאבריו אינו פועל כראוי. ואם חלילה יחדל האיבר לפעול וישתילו בגופו איבר מלאכותי, אז הוא כבר ידע להעריך ולהתפעל מגודל הנס…
ועל כך אומר הרמב"ן בסוף פרשת בא (שמות יג, טז): "מן הניסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בניסים נסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ביחיד בין ברבים… הכל בגזירת עליון".
משל למה הדבר דומה: בעבר פעלו מכוניות הצעצוע על ידי פעולת קפיץ. הילד היה מסובב ידנית את המפתח שבצדי המכונית ועל ידי כך מותח את הקפיץ, ואז היה מניח את המכונית על הארץ והיא היתה נוסעת מעצמה קדימה, וכשהסתיימה תנועת שחרור הקפיץ היתה המכונית נעצרת. עם הזמן נעלמו מכוניות הצעצוע הללו מן העולם, ואת מקומן תפסו מכוניות צעצוע משוכללות הפועלות באמצעות 'שלט', הילד מחזיק את השלט בידו ובלחיצת כפתור – יכול לכוון מרחוק את תנועת המכוניות – קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה…
שני ילדים קבלו מתנה מהוריהם מכונית צעצוע, האחד קיבל מכונית מן הסוג הישן, המופעלת על ידי קפיץ, והשני זכה במכונית משוכללת ויקרה המופעלת על ידי שלט. הפעילו השניים את מכוניותיהם – זה באמצעות הקפיץ וזה בלחיצה קלה על כפתור השלט, ושתי המכוניות נעו מעצמן קדימה במהירות רבה.
כשראה בעל מכונית השלט את חברו זורח מאושר, חשב בלבו: איך אפשר להשוות ביננו? הלא המכונית שלי משוכללת ויקרה הרבה יותר מהמכונית המיושנת שלו. במחשבה שניה הבין כי כל עוד שתי המכוניות נוסעות קדימה – לא ניכר שום הבדל ביניהן, זו נוסעת מאליה וזו נוסעת מאליה… ואז עלה במוחו רעיון: בתרועת ניצחון הוא לחץ על כפתור השלט, המסיט את כיוון המכונית ימינה ושמאלה ואחורה, ובאותה עת שמכוניתו להטטה בכיווני נסיעתה, התמידה מכונית הקפיץ בנסיעה לכיוון אחד – קדימה בלבד.
עתה, לאחר שהוכיח לעין כל את עליונותו, שוב לא הוצרך הילד להניע את מכונית השלט שלו בתנועות תזזיתיות לכל הכיוונים, והיא שבה ונסעה קדימה במקביל למכונית הקפיץ של חברו. הרי הכל כבר יודעים שמכוניתו המשוכללת, מופעלת על ידי שלט ולא על ידי קפיץ מיושן, והוא לא זקוק להוכיח זאת שוב ושוב…
הנמשל: הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו, וחקק בו חוקי טבע קבועים והנהגה הנוהגת כמנהגו של עולם. מדי בוקר השמש זורחת במזרח ובערב שוקעת במערב, יום ולילה לא ישבותו. אדם זורע ושותל ונוטע, המטר יורד על הארץ ומשקה את האדמה והיא מצמיחה תבואה ועצי פרי. וכך מתנהל מהלך הבריאה והיא נעה בתנועה קבועה ומתמדת, כאותה מכונית קפיץ הנוסעת קדימה.
ואז עלול להתגנב בלבם של ספקנים רפי אמונה איזה הרהור כפירה: הלא הכל פועל בדרך הטבע, הכל מתנהל מאליו כביכול, והיכן יד ההשגחה? כיצד נדע שיש 'שלט' המפעיל את העולם? מה עושה הקדוש ברוך הוא? – אחת לכמה זמן משנה מסדרי הטבע ומחולל איזה נס גלוי, ובזה מוכיח שהכל 'תחת שליטה', יש מנהיג לבירה, ועתה, לאחר שהוכחה עליונותו ושליטתו של בורא עולם, יכולה הבריאה לשוב ולפעול כמנהגו של עולם. גם כאשר היא נעה ופועלת בתנועה טבעית קבועה ומתמדת, אין היא מתנהלת מעצמה אלא "הכל בגזירת עליון".
[מתוך 'הגדה של פסח ומתוק האור']