מסכת פסחים דף סז
דף סז עמוד א
* למסקנת הגמרא המקור לכך שהקרבת פסח דוחה את הטומאה הוא מהפסוק "איש איש כי יהיה טמא לנפש".
* גם מי שהיו בי"ד בניסן זבים מצורעים ובועלי נדות עושים פסח שני (אם נטהרו).
* לדעת רב חסדא: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו (לפנים מחומה של אחת מערי ישראל) פטור ממלקות, ולמסקנת הגמרא נחלקו בכך התנאים.
* הטמאים משתלחים מהעזרה, זב משתלח אף מהר הבית, ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל. (ונחלקו התנאים מה המקור לכך).
דף סז עמוד ב
* מצורע טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה, מה שאין כן זב.
* זב מטמא משכב ומושב ומטמא כלי חרס בהיסט, מה שאין כן במצורע.
* לדעת רבי אליעזר (ורבי יהודה סובר כמותו): אם נדחקו זבים ומצורעים ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה – לא חייבים על כך כרת.
* לדעת רבי יוחנן: מחילות שתחת העזרה לא נתקדשו בקדושתה, (2) בעל קרי משתלח מחוץ לשני מחנות (וכפי שהתבאר בגמרא קודם לכן בדעת רבי שמעון).
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בעברית מפי הרב אפרים סגל שליט"א