דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?
"מאורות הרש"ש" נס ציונה
דף הבית יומא דהילולא ואז ראו עיניה את המשרת שלום נכנס בחשאי, כותב דבר מה על פתק, מביט לכל עבר ומטמינו בספרו של אביה…

ואז ראו עיניה את המשרת שלום נכנס בחשאי, כותב דבר מה על פתק, מביט לכל עבר ומטמינו בספרו של אביה…

בלעדי: מהליכותיו ותולדותיו של ענק המקובלים מרן הרש"ש הקדוש זיע"א | לרגל יום ההילולא י' בשבט ה'תקל"ז
"מאורות הרש"ש" נס ציונה
י"ב שבט תשפ"א
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

צפו: מעמד התפילה והישועה בציון הרש"ש הקדוש זיע"א ביום ההילולא תש"פ:


בצעירותו

הרש"ש הקדוש- רבי שר שלום שרעבי, נולד בשרעב שבתימן בשנת ת"פ (1720), נפטר ב-י' שבט בשנת תקל"ז (1777). חי כ-57 שנים. ציונו: בהר הזיתים מעל ציונו של אור החיים הקדוש, מצד שמאל. בנו ר' יצחק. חותנו ר' גדליה חיון. מגדולי חכמי תימן וא"י. גדול המקובלים בדורות האחרונים ומפרש הקבלה עפ"י שיטת האר"י הקדוש.

הנער שלום, היה ילד מיוחד שלא הסתפק בלימוד אצל המארי, ונפשו האצילה ביקשה לחדור אל נבכי הסוד של התורה הקדושה, עוד בהיותו רך בשנים. הילד שלום היה צמוד לבית המדרש, והיה לומד ימים כלילות לאור הנר, שינס מותניו והחל בכוחות עצמו ובדבקותו הרבה, שוחה בים התלמוד ובלימוד חכמת הקבלה, תורת הח–ן, חכמת הנסתר. שעות רבות וארוכות, היה הילד שלום עובד את קונו בדרכו המיוחדת, בצניעות ובהעלמה, ואין איש יודע מה גודל האור המאיר וזורח מתוכו, ורק לאחר שנים יגלו חכמי הקבלה, כי נשמת הילד שלום היא ניצוץ נשמת האר"י  הקדוש, שבא  לעולם בדמות הרש"ש.

בלילות, לאור הנר היה לומד את הסוד והנסתר שבעומק התורה, ללכת בנתיבותיה ולחדור אל הפרדס, והוא עדיין נער צעיר. לאחר מות אביו ר' יצחק, נאלץ לצאת להביא טרף אל ביתו, ויט שכמו לסבול, ולבקש מאל אכלו,להשביע נפשות רעבות של אחיו ואימו, בגשם ובשרב, ביום אכלהו חורב וקרח בלילה. צער רב, נצטערה אימו, על כי בנה בכורה, הילד המעולה, נאלץ לצאת את ביתה, להביא טרף ולהחיות נפש,ורק בשבת  ישוב  אל ביתו.

♦ ♦ ♦

יציאתו מתימן לארץ ישראל

על יציאתו מתימן כתב מעריצו הגדול הגאון רבינו יוסף חיים (ה"בן איש חי") זיע"א בספרו "בן יהוידע", כך:

ודע, כי אבותינו סיפרו לנו על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק… וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק.

ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עמהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "כה תדבר" וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי) עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן!

משם המשיך הרש"ש לחאלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר, ומשם המשיך אל ארץ ישראל.

♦ ♦ ♦

בראשית ימיו בישיבת המקובלים

בארץ הקודש הסתיר את עצמו, ועבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה – הגאון רבינו גדליה חיון זצוק"ל. הוא היה מחזיר את הספרים למקומם ומעלה אור במנורות. וכך, יום אחר יום, מסתופף שלום בצילה של חכמת הקבלה במסווה של משרת חרוץ.

ואז קרה הדבר. בישיבת רבי גדליה חיון, היו מתקשים ומתחבטים הלומדים מדי יום ביומו בקושיות גדולות ועצומות ואין פותר אותם. ופעמים אף ראש הישיבה – רבי גדליה – לא היה מצליח להשיב לשאלות תלמידיו. ליבו של רבי שלום אינו מאפשר לו לעמוד מנגד ולהחריש בזמן שחבריו נזקקים להדרכה רוחנית. אך מה יעשה? אין הוא רוצה לחשוף את זהותו, עדיין לא הגיעה העת.

מצא עצה: מעט לפני חצות הלילה, טרם שמגיעים המקובלים לבית המדרש, הוא כתב על פתק את התשובות לשאלות שעלו והטמין את הפתק בתוך ספרו של רבי גדליה. לאושרם של רבי גדליה וחבורת תלמידיו לא היה קץ, אולם מי הוא זה שמטמין את הפתקים מעת לעת, לא ידע איש. רבי גדליה מפציר בתלמידיו לפתור את התעלומה ולגלות מי מהם עושה זאת, אך לשווא.

כשנודע לה על הפרשה המסתורית, החליטה חנה, בתו של רבי גדליה, שהיא תפתור את התעלומה. היא עמדה בחלון בלילה ואז ראו עיניה את המשרת שלום נכנס בחשאי, כותב דבר מה על פתק, מביט לכל עבר ומטמינו בספרו של אביה. הסוד התגלה. משנודע הדבר, הושיב רבי גדליה את "שלום המשרת" לימינו בראש השולחן, ולימים אף מכתיר אותו כממשיך דרכו. הוא אף שידך אותו עם חנה בתו, זו שראתה אותו מהחלון מטמין את הפתקים. מאותו היום ואילך החלה תקופה חדשה בחייו של רבי שלום שרעבי, לא עוד מקובל נסתר, כי אם ראש וראשון למקובלי בית-אל.

הודה וביקש מר' חיון להישאר ניסתר. לאחר זמן לקחו לחתן לבתו.

♦ ♦ ♦

מינויו לראש ישיבת המקובלים בירושלים

ביום פטירתו של ר' חיון בשנת ה'תק"י – ה' מנחם אב, התקבצו כל חכמי הישיבה, ורבים מהמוני העם, לחלוק לו כבוד אחרון, וכולם תוהים ושואלים, על מי יטיל הרב בצוואתו, לעמוד בראש ישיבת המקובלים בית אל. בדריכות וברעד, פתחו תלמידי הרב את מכתב צוואתו, ולמקרא תוכנה, כמעט ופרחה נשמתם מקרבם, וכך היה כתוב: "מצווה אני עליכם בראש ובראשונה, למנות אחרי את המקובל האלוקי, אשר רוח אלוקים בקרבו, הרב הגאון רבי שלום התימני "משרת הישיבה". הנאספים לא האמינו למראה עיניהם ולמשמע אזניהם, וחשבו כי דעת הרב חיון נשתבשה עליו בעת שכתב את הצוואה,  שהרי איש מההמונים בירושלים לא ידע עד רגע זה את גודל קדושתו של הרש"ש האלוקי, ניצוץ נשמת האר"י. או אז פתחה הצדקת חנה ביתו של הרב חיון את פיה ואמרה לנאספים, "משרת" זה,אינו אלא צדיק יסוד עולם נסתר במעשיו, ובחכמתו הגדולה הצליח להסתיר מכם את ידיעותיו בתורה בנגלה ובנסתר. כל סודות התורה נהירים וברורים לו, כמו שנהירים לו סימטאותיה של ירושלים של מטה.

רבינו הרש"ש הקפיד ללמוד וללמד קבלה אך ורק על פי שיטתו של האר"י הקדוש, כפי שהובאה לעולם על ידי תלמידו, רבי חיים ויטאל. הוא השקיע את כל כוחו וזמנו בכתיבת ביאורים לחכמת הקבלה, מתוך כוונה להביא להתפשטותה ברבים. שמעו נודע למרחוק ואנשים נוספים שביקשו לממש את מטרת החיים החלו להתקשר עימו ולבקש הדרכה רוחנית.

בספר "שם הגדולים" כתב עליו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א):

אחד קדוש בדורינו, מקובל מופלא. וברוב בקיאותו וחכמתו היה מייחד ייחודים כמו שכתב רבינו האריז"ל, תיקון רחל ותיקון לאה כמשפט, והיה מייחד ייחודים כמו שכתב רבינו האר"י בשער רוח הקודש, עד כאן.

♦ ♦ ♦

הסתלקותו

בחג הפסח שנת ה'תקמ"ב קיים הרש"ש את מצוות אכילת מצה עם ייחודים וסודות נעלים, נתנמנם לאחר הסדר ואז הודיע שהגיע זמנו להפטר מהעולם. לפני פטירתו התעטף בטלית ותפילין, הרבה בלימוד תורה בכוונות וייחודים, הבטיח שהמתפללים על קברו לכל ישועה נדרשת, תפילה בלב תמים לא תחזור ריקם, והחזיר נשמתו לבורא.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א, הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

מספריו: • אמת ושלום: בו מביע התנגדות לספרי קבלה שחוברו אחרי המקובל ר' חיים ויטל ומביא ביאורים על ספר עץ חיים • נהר שלום: כוונות התפילה. • סידורו של הרש"ש: לפי כוונות האר"י. • רחובות הנהר: ביאור על הקדמות האר"י.

♦ ♦ ♦

שביבים והנהגות אודות רבינו הקדוש זיע"א

קולות נהי בקעו מביתה של התופרת הירושלמית. בעלה, בניה ובנותיה ביכו את מותה של אם המשפחה, אשת-חיל טובת-לב, שהלכה לעולמה בטרם עת והניחה אותם לאנחות. בעבודות התפירה שנזדמנו לה מפעם לפעם פרנסה את ביתה הדל בימים של עוני ומחסור קשים ליהודי ירושלים. עם מותה נשבר אפוא גם מטה-לחמה של המשפחה. על הצער העמוק בשל פטירתה נוספה בעיה מעיקה ומיידית.  בעת ההיא שלט בירושלים מושל טורקי, שהטיל על יהודי העיר מיסים רבים ובכללם מס קבורה. כל מי שביקש להביא את יקירו לקבורה נאלץ לשלם תחילה מס לקופת המושל. בני משפחתה של התופרת המנוחה התקשו לגייס את המס וקבורת האם התעכבה.

כשנקפו השעות והכסף לא הושג, הוחלט לערוך הלוויה קטנה וצנועה, בניסיון להסתיר את הדבר מידיעת המושל. זו הייתה משימה לא-פשוטה. ביתו של המושל ניצב במקום שממנו נשקפה הדרך העולה אל בית-העלמין היהודי בהר-הזיתים. שעות על שעות היה המושל הטורקי יושב על גזוזטרת ביתו, נח על כיסא נצרים מרופד ומשקיף באפס-מעשה על הנעשה. אף-על-פי-כן החליטו בני-הבית להסתכן ויצאו לדרך. באותה שעה שהה המושל בביתו. צעדיהם החרישיים של המלווים הגיעו לאוזניו. חיש-מהר זינק אל הגזוזטרה, ועיניו הקטנות והרעות לכדו קומץ יהודים המובילים את מתם לקבורה. הוא ידע בבטחה כי באותו בוקר לא הועלה לקופתו מס-קבורה, והיה ברור לו כי מעשה 'רמייה' יש כאן.

עד מהרה הזעיק את אנשיו והורה להם לעצור את חבורת ה'נוכלים' ולהחזירה על עקבותיה עד אשר ישולם המס. לא הועילו תחינותיהם של בני-המשפחה כי עניים מרודים הם ואין לאל-ידם לגייס את המס. בגסות ובבוטות גירשו שליחי המושל אותם ואת אנשי החברה-קדישא, שנשאו את מיטת הנפטרת המבוזה. באותה שעה ישב הרש"ש  בהיכל ישיבת המקובלים 'בית-אל' וסביבו תלמידיו שומעי-לקחו. לפתע נשמעו דפיקות מבוהלות מכיוון הדלת, ולהיכל פנימה התפרצו האבלים, קודרים ועצובים. כשדמעות ניגרות על פניהם שטחו לפני הצדיק את צרתם.

לאחר שסיימו את דבריהם קם הרש"ש על רגליו ואמר לתלמידיו: "הבה נקיים מצוות הלוויית המת ונחלוק לנפטרת, אישה תמה וצדקת, כבוד אחרון". נוכח עיניהם המשתאות של האבלים ציווה הרש"ש על אנשי החברה-קדישא לשאת את המיטה ולהביא את הנפטרת לקבורה כדת וכדין.

אם בתחילה התכוונו האבלים לקיים הלוויה שקטה וחפוזה ולא עלה הדבר בידם, הרי עתה זו הייתה הלוויה גדולה ובולטת לעין-כל. בראש המסע צעדו הרש"ש ותלמידיו, ואחריהם אנשי החברה-קדישא ובני-המשפחה. כך התנהלה לה ההלוויה במורד כפר-השילוח (סילוואן).

כשהתקרב המסע לבית המושל, שפשף הלה את עיניו בתימהון. הוא התקשה להאמין למראה עיניו. היהודים החצופים מתעלמים מהחוק, מצפצפים על אזהרת אנשיו ואף חוזרים על פעולתם הנפשעת כשהם מתוגברים במלווים נוספים?! כדי להיטיב לראות את הדברים התקרב המושל אל מעקה הברזל שתחם את גזוזטרת ביתו. חמתו בערה בו והוא שאל עצמו שוב ושוב אם עיניו אינן מתעתעות בו. המציאות הייתה ברורה כשמש בצהריים והוא רתח מזעם כפי שמעולם לא רתח. המושל היה על סף אבדן עשתונות, ובתוך כך נעץ את ראשו בחזקה בין שניים ממוטות ברזל של המעקה. כשניסה להוציא את ראשו, לא הצליח. המושל נבהל. הוא חש כחיה לכודה והחל לקרוא לעזרה.

בינתיים חלפה השיירה על פניו בדרכה לקבורת הנפטרת בהר-הזיתים. כעבור שעה קלה הסתיימה הקבורה והמלווים שבו לבתיהם, מחישים צעדיהם, מחשש לתגובתם הצפויה של המושל ואנשיו. רק הרש"ש ותלמידיו צעדו בנחת. בהתקרבם לבית המושל פנה הרש"ש לעבר הבית עצמו. תלמידיו המשתאים צעדו אחריו בדממה. "קללת הרב היהודי פגעה בי!", זעק המושל בבהלה בדיוק כשהרש"ש התדפק על דלת ביתו. בני-הבית שפתחו את הדלת הביטו בו בחרדת-כבוד והובילוהו לגזוזטרת הבית. המחזה היה מוזר ביותר: ראשו של המושל, שבימים כתיקונם הפיל חיתתו על כל יושבי העיר, היה לכוד במעקה הברזל בלי יכולת לחלצו משם. סביבו עמדו בני-הבית וצווחו בהיסטריה. שני ערבים גברתנים ניסו לכופף לצדדים את שני מוטות הברזל העבים, ללא הצלחה.

"התפלל עליי!", התחנן המושל לרש"ש בקול שהיה קרוב לבכי. "יהיה עליך לשלם על כך", ענה הרש"ש. "ככל שתרצה!", זעק המושל. "עליך לפטור אחת ולתמיד את היהודים ממס הקבורה", פסק הרש"ש. שתיקה השתררה במקום. פניו של המושל היו אדומות מכאב וממאמץ. "בסדר", מלמל לאחר כמה שניות. וראה זה פלא – בעודו מנסה, אינסטינקטיבית, להפנות ראש לעבר הרש"ש ולהביט בו, השתחרר באחת ראשו הלכוד. המושל עמד בהבטחתו והסיר את המס המחפיר מעל יהודי העיר. יהודי ירושלים זקפו את המאורע המשמח לזכותה של התופרת הענייה, לא-פחות מאשר לכוחו של הצדיק והמקובל רבי שלום שרעבי.

♦ ♦ ♦

תלמידי הרש"ש הקדוש שאלוהו כמה וכמה פעמים איך זכה להגיע לאותן דרגות נפלאות? כשאחת מזכויותיו היא שכל המקובלים בכל העולם כולו מתפללים על פי הכוונות שערך וכתב הרש"ש בסידורו. הרב נהג תמיד להתחמק מהם, אך ברבות הימים כשהפצירו בו מאוד ענה להם כך: "באחת מלילות החורף המושלגים יצאתי מביתי לבית הכנסת לפנות בוקר לתפילת שחרית ובדרכי ראיתי אישה סומא (עיוורת) מובלת על ידי ילדה קטנה, ומשרכת את דרכה בכבדות ברגליים יחפות בתוך השלג הנורא".

"מיד ללא שום היסוס חלצתי את נעליי מעל רגליי, התכופפתי לארץ ונעלתי אותן לרגלי האישה היחפה, ואף את סודרי שעליי הורדתי ועטפתי בו את הילדה הרועדת מקור. לאחר מכן חשתי לבית הכנסת ויצר הרע מנסה להטרידני: 'איך הולך אתה יחף? ומה עם כבוד התורה שבך?' מיד ביטלתי מחשבות אלו ואמרתי: 'אין בי כלום וזהו כבוד שמיים!!!' ואז הרגשתי שליבי נפתח כאולם ומאז זכיתי ונתעליתי".

♦ ♦ ♦

מסופר בספר "יששכר וזבולון" על הגאון רבי אליהו מאני זצ"ל שלמד בצוותא עם החכם רבי ניסים עיני זצ"ל בבגדד לפני עלותו לא"י. הם למדו בספר "דברי שלום" של נכד הרש"ש זיע"א והתקשו בדבריו, לא הבינו כיצד הסביר את דברי סבו הגדול. אמר רבי אליהו מאני, שנראה לו שהרב "דברי שלום" לא הבין את דברי סבו, רבינו שלום שרעבי זצ"ל.

לאחר אמירה זו, הרב אליהו מאני החל צועק בקול מר, בלי יכולת להוציא מפיו מילה, ובכה בכי תמרורים. לאחר ארבע שעות היכה בידו על ליבו כאומר "חטאתי", והתרפא. כאשר שאלוהו מה היה סיפר שהרש"ש הקדוש התגלה אליו ואמר לו: "מה כוחך לדבר על נכדי שלא הבין את דברי, אתה הוא שלא הבנת אותם!" ועד שביקש מחילה, וסלח לו.

ובהקדמת ספר "זכרונות אליהו" הוסיף, שהרש"ש הודיעו שימות בחטאו זה, ולא יתכפר לו עליו!. בכה רבי אליהו והעתיר, עד שהרש"ש הסכים למחול לו, אך ורק באם יקרא את שם בנו העתיד להיוולד לו בשמו. וכך היה, הרבנית ילדה בן, ושמו נקרא "שלום",  על שמו של הרש"ש זיע"א!

♦ ♦ ♦

בספר "אורות ממזרח" מובא סיפור מופלא עם הרב: מעשה במושל ערבי בירושלים שביקש תואנות להתעלל ביהודים. הלך והפיץ עליהם בפומבי, דיבה שפלה, כאילו מלעיגים חכמי ישראל לדת הישמעאלים, באומרו לעורר עליהם את חמת ההמון הפראי. אימה ופחד אחזו ביהודי העיר. אולם הצדיק המקובל רבי שלום שרעבי זצ"ל הרגיע את הרוחות, בהבטיחו, שלא יאונה ליהודים כל רע.

והנה עוד באותו יום חלתה בתו של העריץ הערבי במחלה אנושה. הרופאים שהוזעקו אל מיטתה, לא יכלו למצוא לה מזור ותרופה, ומצבה החמיר שבעתיים. יעצו לו חכמיו לפנות אל הקדוש היהודי, רבי שלום שרעבי, ששמעו הולך לפניו כעושה נפלאות ובודאי יושיעו. פנה המושל אל רבי שלום והפציר בו לבוא לרפא את בתו. הלך רבי שלום אל בית המושל והתפלל לרפואת בתו החולה. והנה באורח פלא השתנה מצבה וניכרו על פניה סימני התאוששות ושיפור בבריאותה. ניגש המושל לרבי שלום ונשק את ידיו בהתרגשות. אח"כ ביקש להעניק לו דורון חשוב, אולם רבי שלום דחה את מתנתו באומרו: "אינני רוצה מאומה, רק אל תעשה רעות לבני עמי". מיד הבטיחו המושל להפסיק מיד את השיסוי שערך נגד היהודים ולהשגיח לבל יפגע בהם איש.

♦ ♦ ♦

כיצד הרב העביר על מידותיו ניתן ללמוד מן הסיפור המאלף הבא: בארמונו של העשיר ר' שאול פרחי, עבד משרת, עלם תמני ושמו שלום שרעבי, שברבות הימים התפרסם לצדיק המקובל ר' הרש"ש הקדוש. אך בינתיים הוא שמר בסוד את גדולתו התורנית בנגלה ובנסתר. יום אחד ציווה העשיר לרתום את כרכרתו ולצאת עימו לטיול. עשה ר' שלום כדבריו ונהג בסוסים. לפתע פתאום התפרצו הסוסים בדהירה והשתוללו באורח פראי ומסוכן, עד שהכרכרה כמעט התהפכה על נוסעיה. ר' שלום הצליח בחסדי שמים מרובים למשוך את רסן הסוסים ולעוצרם. חמתו של העשיר בערה בו והוא נזף בעגלונו ובלהט הרגע אף סתר על לחיו. הבליג ר' שלום על כאבו והחריש למשמע דברי החרפות של אותו עשיר.

לאחר שנים רבות כאשר הרש"ש כבר הגיע לרום תהילתו והתפרסם כראש המקובלים בירושלים, נזדמן ר' שאול פרחי לירושלים וסר אל מעונו כדי לשחר את פניו ולהתברך מפיו. כיוון שנעמד לפני הצדיק וראה את קלסתר פניו, הכיר כי זהו המשרת שהעסיק לפני זמן רב בהיותו סבור שהנער ריק מידיעות התורה ושכלו מועט. כשנזכר באותו מקרה שהכהו על פניו, נפל לרגליו של ר' הרב בבכי ובתחנונים, שיסלח וימחל על אשר חטא לו, אבל הצדיק דיבר אליו רכות ואמר בחיוך סלחני: "מעולם לא הקפדתי עליך, ובכלל לא שמתי לב לאותו מאורע".

♦ ♦ ♦

עליה המונית לציונו מדי שנה

עליה המונית מתקיימת מדי שנה ביומא דהילולא על ציונו בהר הזיתים, בראשות גדולי ישראל שליט"א, כאשר תיקון מיוחד ופדיון נפש נערך ע"י חכמי ורבני ישיבת 'מאורות הרש"ש' – לזכרו של הצדיק רבינו זצ"ל. וכפי שהבטיח רבינו קודם פטירתו: "על כל צרה שלא תבוא, תבואו ותתפללו על קברי. והנני מבטיח לכם, שאם תתפללו בלב שלם על קברי – תפילתכם תקובל ברצון ולא תשוב ריקם!".

צפו: הילולת הרש"ש הקדוש זיע"א – הגאון רבי נתנאל יוסף נבון שליט"א:

לפנינו מספר סיפורי ישועות על קברו של הצדיק: שרה לוי היא כבר לא בחורה צעירה, וההגדרה הזו מתרחקת ממנה ככל שחולפות השנים, והיא נשארת בחורה אבל ממש לא צעירה. לפני מספר חודשים שמעה שרה מחברתה על ישיבת הרש"ש הקדוש שבה הושיבו ישיבה על קברו, הוגים במשנתו ובתורתו. החברה שאף היא היתה רווקה מבוגרת, תרמה לישיבה, ובתוך זמן קצר מצאה את חתנה. בעקבות כך, היא שכנעה את שרה שתתרום גם היא. והנה כפי שקרה לחברה, גם שרה מצאה חתן, ובקרוב ממש היא עומדת להתחתן.

סיפור נוסף: בשנה שעברה ביום ההילולא התקבלה פניה מיהודי החולה במחלות רבות. הוא התקשר מבית החולים ובכה כי הוא צריך לעבור סדרת טיפולים, ואינו יודע איך יהיה לו כוח להם. שמו הוזכר על קבר הצדיק, והאיש החלים במהרה ללא צורך באותם טיפולים קשים! למסירת שמות לתפילה ביומא דהילולא – 1800-30-27-77.

 

נכתב ונערך ע"י הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א
רו"מ "מאורות הרש"ש" נס-ציונה

קרדיט תמונות: מכון המאורות

 

הרש"ש הקדוש זיע"א יומא דהילולא ישועות ניסים

אולי גם יעניין אותך

שאל מרן: "ומי אמר שכאשר יש מגפה לובשים מסכה?"
המוני בית ישראל יתאחדו ללימוד ותפילה במשנתו של מרנא החפץ חיים זיע"א
פעם הייתה סבתא מבשלת דייסה, וכל הילדים היו גומרים יפה מהצלחת.ומה קורה היום??
אמרתי 'אל תמנע טוב מבעליו', אם אפשר לשמח יהודי עם בשורה כה נפלאה, למה לעכב אותה? אולי בכל זאת הוא לא בכולל עכשיו?"
מתכוננים
רצה, יעלה ויבוא, או גם וגם? - כיצד נוהגים בברכת המזון בסעודה שלישית ערב ראש חודש
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
מתי צריך לשנות את השם?
יום עמוס עבר עליך. נשארה לך טיפת סבלנות למשפחה?
''העולם עם ר' דוד והעולם בלא ר' דוד זהו עולם אחר''
כיצד לובסטרים גדלים?

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
פורים

בתזמון מיוחד ונדיר: השנה, שנת תשפ"א, ביום ראשון ט"ז באדר - בדיוק "שלושים יום קודם החג"! - יתחילו רבבות לומדי הדף היומי בלימוד פרק 'ערבי פסחים'!

השנה נזכה בעז"ה לקיים את תקנתו של משה רבינו ע"ה לישראל בהידור וברוב עם, בלימוד ענייני ליל הסדר והלכותיו בהיקף

פורים

בחור אחד שאל את מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל כמה זמן צריך ללמוד בפורים, והשיבו: "כל הזמן, עשרים וארבע שעות". שאלתי את מרן זצוק"ל - ומה עם מצוות היום?

תשובות בענייני פורים מתוך הספר 'שפתי איל' מהרה"ג רבי משה חליווה שליט"א

סיפורים קצרים

ואז הוסיפה האלמנה מחמאה 'מוזרה': "תדעי, אבא שלך הוא גאון בשטיפת כלים! לאחר הטיפול שלו - הכלים מבריקים ממש!" בתו של הרב וובר נדהמה. "נדמה לי שאת טועה", גמגמה...

הוא היה רב בית-כנסת, ת"ח נודע ומשפיע נערץ, גבאי צדקה גדול וגאון בנגלה ובנסתר – אבל אף אחד לא ידע

פורים

אנשים מספרים חדשים לבקרים על ישועות שהגיעו אליהן בדרכים אשר מעולם לא שיערו, וכולן דרכים טבעיות. כי אין ידו של הקב"ה קצרה ח"ו מלחולל נסים גם בתוך הטבע - אך כדי לזכות לכך צריך תנאי אחד...

מבט חדש ומרומם על מהותו של נס פורים

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/22
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
    • ערוץ 2000
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר