מֵהלכות תעניות ציבור
* הנביאים תיקנו לישראל ארבעה ימי צום: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, 'צום גדליה', ועשרה בטבת, מפני המאורעות הרעים שאירעו בימים אלו.
* בתשעה באב, אירעו חמשה מאורעות רעים לישראל: נחרבו שני בתי המקדש, הראשון והשני; נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ ישראל; נהרגו רבבות תושבי העיר ביתר; ונחרש מקום המקדש וסביבותיו.
* גדליה בן אחיקם, היה מנהיג הציבור שנותר בירושלים לאחר חורבן בית ראשון. בעקבות הריגתו, נהרגו אלפים מישראל, וגלו כל הנותרים, ו"כבתה גחלת ישראל", כלשון הרמב"ם.
* קטנים וקטנות, פטורים מלצום בתשעה באב, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת. אולם, כשיש בהם דעת להתאבל עם הציבור – ראוי שלא יאכלו אלא מאכלים פשוטים, ורק כדי צורכם.
* נחלקו הפוסקים בנוגע לנער שנעשה בר מצוה ביום ראשון שחל בו צום 'נדחה', אם הוא חייב לצום, או שהוא פטור, מפני שחובת הצום חלה בשבת, והצום ביום ראשון בא רק כ'תשלומין'.
* חולה, אף שאין בו סכנה, אסור לו לצום בשבעה עשר בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת, ויאכל רק מאכלים פשוטים, בכמוּת הנצרכת לו.
* רחיצה ושאר איסורי תשעה באב, מוּתרים בשבעה עשר בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת; אך נהגו להימנע מרחיצת כל הגוף במים חמים, מלבד בעשרה בטבת שחל ביום שישי, מפני כבוד השבת.
* 'בעל נפש' שחש כי הוא יכול לעמוד בכך, ראוי לו לצום בכל תעניות הציבור משקיעת החמה בליל התענית, כמו בתשעה באב; מלבד בתענית שחלה ביום ראשון, מפני סעודת 'מלוה מלכה'.
* בנוגע לעריכת סעודת נישואין בליל תענית ציבור – יש שהורה שאין לעשות זאת אלא בשעת הדחק, ויש שהתיר לכתחילה, ואף בליווי תזמורת.
מֵהלכות אבילות
* יום טוב מפסיק ומבטל בכניסתו את דיני האבילות של ה'שבעה' (למעֵט שמיני עצרת, כשמֵת לאחר כניסת חג הסוכות). ובנוסף – כשיום טוב מפסיק אבילות 'שבעה', נחשב הדבר כאילו עד לכניסת החג התאבל האָבֵל כבר שבעה ימים מתוך ימי ה'שלושים'.
* כשחל יום טוב בתוך ימי ה'שלושים' של האבילות, הריהו מפסיק את האבילות ומבטל את דיני ה'שלושים'. ויתֵרה מזו – מותר לאָבֵל להסתפר, לכבס את בגדיו, ולהתרחץ אף במים חמים, בערב החג, לכבוד החג; אך לדעת הרמ"א, ההיתר הוא רק בסמוך לשקיעת החמה. ואף כאשר חל היום השביעי לאבילות בערב יום טוב, נפסקת אבילות ה'שלושים' בכניסת יום טוב. ובערב פסח, מוּתר לאָבֵל בתוך 'שלושים' להסתפר לפני חצות היום אף לדעת הרמ"א, כיון שלאחר חצות היום אסור לכל אדם להסתפר.
* בערב יום טוב החל באחד מששת הימים הראשונים של שבעת ימי האבילות – התירו חכמינו ז"ל לאָבֵל לכבס את בגדיו, מפני שאינו יכול לכבסם ביום טוב; אבל אסור לו ללובשם עד לכניסת החג.
* השומע על מיתת קרובו לאחר קבורתו, בטרם חלפו שלושים יום ממיתתו, חלים עליו דיני אבילות 'שבעה' למשך שבעה ימים; ואם שמע זאת בשבת – חלים עליו דיני האבילות שבצינעה.