מדוע התירו לתת מתנה בתשעת הימים? │ האם מותר לעבור דירה? │ כיצד נוהגים בעניין סעודת אירוסין? │ ומה ההבדל בין ריקוד לבין מחול?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"א סעיף ב']
משא ומתן
אומר השולחן ערוך, ממעטים במשא מראש חודש אב ועד צום תשעה באב, ומביא המשנה ברורה שתי דעות, האם יש למעט מכל משא ומתן, או שיש למעט רק ממשא ומתן של שמחה, דהיינו, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה, וכדומה, אבל סתם משא ומתן שאינו של שמחה, אין עניין למעט, ובביאור הלכה מובאת אפשרות, שלא רק מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ומתן, אלא גם י"ז בתמוז ועשרה בטבת, דינם כמו מראש חודש אב ועד הצום לעניין זה.
נתינת מתנה
מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שמותר לתת מתנה בתשעת הימים, וזה לא נחשב משא ומתן של שמחה, וזה על פי המשנה ברורה לקמן (בסימן תקנ"ד סקמ"א) ששם מובאת הראיה הזאת בשם בעל השבט הלוי, שהוכיח על פי המשנה ברורה הנ"ל, שבתשעה באב עצמו אסור לשלוח מתנה, משום שזה נחשב כמו שאילת שלום שאסורה בתשעה באב, משמע, שמשום משא ומתן אין בזה איסור, ויעויין שם עוד בהערה.
קניית רכב וכלי בית
ולעניין קניית מכונית חדשה, מזגן או מכונת כביסה, יעויין בהערה שזה נחשב כמו משא ומתן של שמחה, ואסור, אבל כלי בית קטנים, מותר.
מעבר לדירה אחרת
ממעטים בבניין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בניין של ציור וכיור, והגדרת בנין של שמחה, הוא כל בניין שאינו צריך בשביל עיקר הדיורים, אלא להרווחה בעלמא, ויש נידון כאן בהערה, האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים, כי אולי האיסור הוא רק לבנות בית חדש אבל לא לעבור דירה.
בנייה על ידי קבלן גוי
אם שכר גוי לפני ראש חודש בקבלנות לצורך בניין זה, מותר אפילו בתשעה באב עצמו, כי הגוי עושה על דעת עצמו, ומפשטות הדברים נראה, שמותר גם בניין של שמחה, וכן אם קצב איתו בקבלנות לצייר את ביתו, מותר לצייר, כיוון שלא התנה עם הגוי שיעשה את זה בתשעה באב, אלא שכר אותו בקבלנות, והגוי עושה על דעת עצמו, ומותר גם בתשעה באב עצמו, אבל אם יכול לפייס את הגוי בדבר מועט כדי שימתין עד לאחר תשעה באב, תבוא עליו ברכה, ובית הכנסת מותר, משום שזה מצוה דרבים, ומובא כאן בהערה בשם הבן איש חי, שבית הכנסת שמותר, לא רק עצם בנייתו מותרת, אלא גם ציור בשביל בית הכנסת מותר.
אסור לעסוק בנטיעה של שמחה בימים אלו, כגון אבוורנקי של מלכים, שנוטים לצל להסתופף בצלו, או מיני הדס ומיני אוהלים.
בנייה מחשש להפסד ממון
אם היה לו קיר שנוטה ליפול, אפילו שהוא של שמחה, מותר לבנות אותו אפילו שאין בזה סכנה, וכגון שאותו קיר עומד בחצר, ואפשר לסגור את החצר שלא ייכנס לשם שום אדם, אלא שיש חשש להפסד ממון, כגון, שעל ידי נפילת הקיר, החומה תישבר ותתקלקל עוד יותר, הדין הוא, שמותר לבנות אותו אפילו שהוא בניין של שמחה, משום שהוא לא עושה זאת בשביל שמחה, אלא בשביל הפסד ממונו, ובכל זאת, לצורך מצוה הכל מותר, וכגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות, מותר לבנות בית חתנות, כיוון שמדינא מותר אפילו נישואין, אבל מי שקיים פריה ורביה, אסור בכל זה.
מובא כאן בהערה בשם המחצית השקל, שההיתר לעשות צרכי נישואין למי שלא קיים פריה ורביה, זה רק אם הוא נושא מיד אחרי התענית, אבל אם יש לו שהות להכין את צרכי הנישואין אחרי התענית, אסור לו לעשות את זה בתשעת הימים גם למי שלא קיים פריה ורביה.
נישואין וארוסין
אסור לישא אשה בימים אלו, משום שיש בזה שמחה, וגם למי שמותר לישא אשה, וכגון שלא קיים פריה ורביה, עדין זה לא סימן טוב, וכן לא עושים סעודת אירוסין בימים אלו, משום שיש בה שמחה, אבל מותר לארס בלי סעודה, שאז אין בזה שמחה כל כך, ואפילו בתשעה באב עצמו מותר לארס, כדי שלא יקדימנו אחר, ואפילו שיש בזה קצת שמחה והיה מקום לאסור לעשות אפילו אירוסין בלבד ללא סעודה בתשעת הימים, לכן מוסיף השולחן ערוך, שההיתר הוא שמא יקדימנו אחר, אבל נוהגים להחמיר שלא נושאים נשים מי"ז בתמוז עד לאחר תשעה באב, ואפילו מי שלא קיים פריה ורביה.
ריקודים ומחולות
מותר להתקשר בכתיבת תנאים בימים אלו, אבל בלי סעודה, ואפילו שזה בלי ריקודי ומחולות, ואפילו בשבת אסור לעשות סעודה בשביל זה, ומובא כאן בהערה בשם רבי שלמה זלמן אוייערבאך, שההבדל בין ריקוד למחול הוא, שריקוד הוא אפילו של אדם אחד או שניים, אבל מחול הוא ריקוד של אנשים רבים שמסתובבים במעגל, ולעניין ריקודים ומחולות בשמחת שבע ברכות בבין המצרים כאשר החתונה הייתה לפני בין המצרים, מובא בשם רבי משה פיינשטיין, שמותר, משום שזה לצורך מצוה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א