סיפר לי המשמש בקודש אצל מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, הרה"ח ר' יהושע קרויזר הי"ו, שפעם אחת בחודש אלול הוצרך הרבי ללכת למקום מסויים מיד לאחר תפילת שחרית, וביקש מאת הנהג ר' יהושע שיהיה מוכן עם הרכב תיכף אחר תפילת שחרית.
מיד לאחר התפלה, יצא ר' יהושע והכין את הרכב, נכנס לתוכו והמתין לרבי. הרבי יצא מבית המדרש זמן מה אח"כ, נכנס לרכב ופנה אל הנהג ר' יהושע ושאלו: "אמור נא, האם שמעת היום תקיעת שופר?" השיב ר' יהושע ואמר: "לא". מיד הוציא הרבי שופר והתחיל לתקוע לר' יהושע בתוך הרכב…
עוד סיפר ר' יהושע, שפעם אחת הוצרך הרבי לנסוע למקום מסויים בשעות הלילה, וחזרו בשעה מאוד מאוחרת, ור' יהושע כבר היה עייף מאד, עד שכמעט התחיל להירדם באמצע הנהיגה. כשהבחין הרבי בעייפותו הגדולה, התחיל לשיר כמה שירים ומחא בכפיו (געפאטשט) כל הדרך, כדי שר' יהושע לא יירדם…
סיפר אחד, שפעם בעת שביקר הרבי במעונו של גיסו הרבי מטשערנאביל, נשאר הנהג ר' יהושע ברכב, ובהיותו עייף מאוד נרדם שם. כשיצא הרבי מבית גיסו ורצה להיכנס אל הרכב, הבחין שר' יהושע ישן, והורה להמתין קימעא ולא לעוררו, באמרו: "הוא עייף, שיישן קצת, נחכה שיתעורר".
לאחר ששמעתי את הסיפור, שאלתי את ר' יהושע אם הסיפור נכון, והשיב לי בצחות: "מנין אדע, הלא ישנתי טוב?"…
(נעם שיח)