מאורע יוצא דופן התרחש בשבת פרשת ויגש בבית מדרש בירושלים. בעיצומה של שמחת אופרוף, כשהחתן עלה לתורה, גילה אחד המתפללים חבילת דולרים שנפלה על החתן יחד עם הפעקלאך – שקיות הממתקים שנהוג להשליך מעזרת הנשים על החתן.
עד מהרה התברר כי הכסף שייך למחותן הנכבד, אבי החתן, ומעשה שהיה כך היה:
ביום שישי, ערב העליה לתורה של בנו, היה אמור אבי-החתן להחזיר חוב של 3,000 דולר שלקח כהלוואה. הוא כבר התלבש בבגדי שבת כדי להגיע לבית הכנסת מוקדם, לשם היה צריך להביא כמה דברים לשמחה שתתקיים בשבת, וביניהם את חבילת הפעקאלך, כשבכוונתו להיכנס בדרך לביתו של המלווה ולהחזיר את ההלוואה.
הוא התקשר למלווה לעדכן אותו שהוא בדרכו אליו, אך זה אמר לו: "עזוב, זה חוב ישן. תחזיר לי אחרי החתונה, אתה הרי מחתן עכשיו את הבן שלך, זה לא דחוף לי".
אבי החתן המשיך לבית הכנסת, וכשהגיע לחדר שבו שמים את הפעקלאך, נזכר במעטפה שנשארה בכיסו, ושם אותה בצד עד למוצאי שבת.
אחד הילדים שראה את המעטפה, כך מתברר, הכניס את המעטפה לתוך שקיות הפעקלאך, וכך בשבת בבוקר כשהנשים זרקו מעזרת הנשים את השקיות, נזרקה גם המעטפה על ראשו של החתן.
אחד המתפללים שפתח את המעטפה נדהם לגלות מעטפה מלאה בדולרים. כשהמחותן סיפר שהמעטפה שייכת לו, החל דיון הלכתי בשאלה, איך לקחת את המעטפה בעיצומה של השבת ליעד בטוח.
לבסוף נפסק כי הדבר ייעשה בשינוי על ידי ילד שישים את המעטפה בצד במקום מסתור עד צאת השבת.
('כל רגע')