ביום שישי בבוקר, כשרבן של ישראל שליט"א התעורר משנת הלילה, אמר לבנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: "ב"ה סיימתי בבא קמא (הכוונה היא בשינה בלילה), ב"ה סיימתי הוריות, כן יזכני ד' לסיים את כל הש"ס".
זה בפני עצמו משפט מבהיל. ורבינו הגדול שליט"א הוסיף ואמר: "הוריות זו המסכת הכי קטנה שיש לנו בש"ס, כמו שהוריות קטנה, כך אני כל כך קטן"…
בנו הגאון שליט"א ביקש להבין פשר הדברים ואמר למרן שליט"א: "אבא לא כל כך קטן, אבא גדול הדור". השיב לו רבינו שליט"א: "אתה חושב ככה, אבל אני, שאני יודע את האמת, תדע לך שאני קטן מאוד".
המשפט הזה חלחל בקרבי ותפס אותי מאוד. איזה מתק לשון! איזו טוהר ונקיות יש לרבינו שליט"א. כשהוא חפץ לומר על עצמו שהוא קטן, לפי מה הוא מודד זאת? – לפי המסכת הכי קטנה בש"ס. כל שיגו ושיחו של רבינו שליט"א רק תורה ותורה ותורה.
אספתי מבני הבית דברים שאנחנו רואים כל הזמן, משפטים של 'שיגרא דלישנא' של רבינו שליט"א, כשכל דבריו והתבטאויותיו הכל בלשון התורה. שיח תנכ"י, לא להאמין.
*
אקדים בדברים שמביא רבינו שליט"א בספרו "ארחות יושר" וכל כך מתאימים לו עצמו, כפי שיובן בהמשך, וכך הוא כותב בשם החיד"א:
כתוב 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'. איך זוכה האדם שיתקיים בו 'ככל היוצא מפיו יעשה', שכל מה שמברך יתקיים? – על ידי שמקיים 'לא יחל דברו', שלא מחלל את דיבורו, לא מוציא דבר שקר מפיו. אם שומר על פיו, זוכה שככל היוצא מפיו יעשה.
כשרבינו שליט"א מחפש את נעלו, הוא מתחיל לנגן את הפסוק "ואביון עבור נעליים"… חבל שאי אפשר להעביר עלי נייר את המנגינה המיוחדת והעריבה של רבינו שליט"א בעת אומרו את הפסוקים… שומעים את ניגון הפסוקים בכל הבית.
אם רבינו שליט"א מחפש דבר מה ואינו מוצאו, הוא מתחיל לנגן את הפסוק "אם גנבים באו לך, אם שודדי לילה איך נדמית"…
סיפר לי הרב הגאון רבי ישעיהו אפשטיין שליט"א, כי באחת הפעמים בעת שנסע עם רבינו שליט"א נעצר ברמזור אדום. שאלו רבינו שליט"א, "למה נעצרת?", הרב אפשטיין שליט"א סימן על הרמזור האדום. אמר לו רבינו שליט"א: "האדום האדום הזה"…
רבינו שליט"א אינו מחזיק ארנק עם כסף שלו כלל, יש לו ארנק רק של כספי צדקה והוא קורא לו "אוצרות רוח". כאשר הוא מחפש את הארנק, הוא שואל: "איפה האוצרות רוח?"… לא הבנתי מדוע הוא קורא כך לארנק. שאלתי על כך את בנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, ואמר לי: "כל דבר שאבא שלי אומר זה חייב להיות גמרא או תנ"ך". מצאנו בירושלמי בשבת שכתוב "אוצרות רוח", לכן רבינו שליט"א קורא לארנק "אוצרות רוח".
סיפר לי הרב הגאון רבי ישעיהו אפשטיין שליט"א, כי לעולם הוא אינו ממלא דלק בעת שהוא נוסע עם רבינו שליט"א, זאת על מנת שלא לבזבז את זמנו היקר. אולם פעם אחת נסעו לברית שנערכה במקום רחוק מאוד ולא היתה ברירה, ונאלצו להיכנס לתחנת דלק. שאלו רבינו שליט"א "מה זה?" אמר הרב אפשטיין שליט"א: "אני ממלא דלק לאוטו". אמר לו רבינו שליט"א בחיוך: "כתוב, 'ישקה בהמתו תחילה'…"
בכל פעם כשרבינו שליט"א מעוניין לקום – וכך גם בליל שבת קודש בשעה עשר וחצי בלילה כשביקש לקום ללמוד – הוא מתחיל לזמר את הפסוק במשלי: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך"… סיפר לי בנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א שכך גם היה מעיר אותם בכל בוקר בהיותם ילדים, בנגנו פסוק זה. והוסיף, שכאשר רבינו שליט"א הולך לנוח הוא אומר את הפסוק: "אז ינוח לי".
עוד סיפר בנו הגאון שליט"א, כי לפני שנים רבות בעת שהגיע רופא לרבינו שליט"א לטפל בפצע של פטריה, הפטיר רבינו בחיוך: "נו, כמהין ופטריות פטורות מן המעשר"…
יש יהודי יקר מאוד מנתניה בשם 'מיימון' שמגיע פעמים רבות לרבינו שליט"א. בכל פעם שהוא מגיע, רבינו שליט"א מקדמו בחיבה: "הו, הרמב"ם"…
כשמזכירים את העיר אשקלון, מפטיר רבינו שליט"א, "אשקלון כדרום".
יהודי בשם 'משיח' שלח פעם מכתב לרבינו שליט"א בלימוד. לאחר התשובה שכתב לו רבינו שליט"א, הוא הוסיף: "שתתגלה בקרוב"…
אברך חשוב מחבר ספרים נודעים כתב מכתב לרבינו שליט"א בלימוד וציין: "מאת חלב עיזים". שאלתי את רבינו שליט"א האם יש אדם כזה שקוראים לו "חלב עיזים"?…
חייך רבינו שליט"א ואמר: "אספר לך. היו לו קולות שיצאו מתוך הבטן, הוא הלך לכל הרופאים ואף אחד לא מצא לו רפואה. הלך לכל מיני רבנים ואמרו לו, בטוח זה דיבוק. הוא בא אלי, אמרתי לו: הגמרא בשבת אומרת 'הגונח מתוך ליבו ישתה חלב עיזים'. תשתה חלב עיזים. וב"ה עבר לו. מאז אני קורא לו 'חלב עיזים'… אותו יהודי נהנה מכך ואף כשמגיע ושואל שאלות בלימוד את רבינו שליט"א, הוא מציג את עצמו, בשם "חלב עיזים"…
מכל הדברים הללו אנו רק רואים עד כמה כל ה'הלוך ילך' של רבינו שליט"א, הכל סביב התורה הקדושה, כל העולה על לשונו, גם בדברים הנוגעים לכאורה לדברי חולין, הינם ציטוטים מהמקורות ודברי חז"ל הקדושים.
*
רבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, היה מרבה לדבר על כח הדיבור. הרה"ג רבי יצחק רוזנגרטן שליט"א אשר היה נוסע עמו, היה מקליט את כל מה שדיבר בנסיעות. לפני שהקליט שאל את רבינו זצוק"ל האם הוא מרשה לו להקליט את כל מה שהוא מדבר. רבינו זצוק"ל הרהר רגע ואמר: "תראה, אני ממילא מוקלט, וכל מה שאדבר ממילא ישמיעו לי בשמים, אז אני יודע שכל מילה שאני מדבר זה בסדר, אתה יכול להקליט"…
ושמעתי מרבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל מספר פעמים, שה"חפץ חיים" הקדוש זיע"א אמר: "כל מילה שאני מדבר פה, אני יודע שהייתי אומר אותה גם אם הייתי כעת לפני כיסא הכבוד. אם לא הייתי אומר את המילה הזאת לפני כיסא הכבוד, אינני מוציא את המילה הזו מפי!" .
(מגזין במה bama.org.il)