מֵהלכות הכתיבה בחול המועד
* מותר לכתוב בחול המועד בכתב שאינו מתקיים לאורך זמן. ובדומה לכך, יש שהתירו יצירת אותיות בִּ'קְרֶם' על גבי עוגה, וכדומה.
* הדפסה במדפסת בחול המועד – נחלקו הפוסקים אם דינהּ כ'מעשה אומן' ואסורה אף לצורך החג, או כ'מעשה הדיוט', ומוּתרת לצורך החג.
* נתונים העלולים להישכח אם יִמָּנעו מלכותבם בחול המועד, כגון: חנות מכולת שקונים בה בהקפה והמוצרים נרשמים בכרטיס הלקוח – נחשבים ל'דבר האבד', ומותר לרושמם בחול המועד.
* כל דבר שאסור לכותבו בחול המועד, אסור לכותבו אף אם עושה 'שינוי' במעשה הכתיבה, כגון אחיזת העט בצורה משונה.
* צילום במצלמה בחול המועד, נחשב כעשיית מלאכה לצורך אחר המועד; ובזמננו, שהצילום נעשה במצלמה דיגיטלית, וניתן ליהנות מהתמונות מיד לאחר הצילום – יש שצידדו להתירו.
* מי שהתחדשו לו חידושי תורה בעת לימודו בחול המועד, רשאי לכותבם בחול המועד. וכן מותר לכתוב את מה שלומד בחול המועד, במטרה לברר את הסוגיא, או כדי שמשנתו תהיה סדורה לו. ואין היתר לכתוב אלא באופן של 'מעשה הדיוט' בלבד, ולכן יש להקפיד שהכתיבה תהיה בכתב יד רגיל, עגול, ולא בכתב עברי מרובע.
* מותר לסופר לכתוב בחול המועד פרשיות תפילין ומזוזות לשימושו הפרטי. אולם, לצורך אדם אחֵר, רשאי הסופר לכתוב רק במידה והוא זקוק למזוזה ולתפילין בחול המועד.
* מותר לכתוב 'שטר תנאים' בחול המועד, ואם ידוע לפני החג שיערכו את התנאים – יש אומרים שלכתחילה ראוי למלא את שטר התנאים לפני החג, ורק את חתימת העדים יוסיפו בשעת מסיבת ה'תנאים'.
* כתיבת שטר חוב בחול המועד, במקרה שהמַלווה אינו חפץ להלוות ללא שטר, מותרת באופנים הבאים: 1. ההלוואה נחוצה ללווה בימי החג. 2. מדובר בהלוואה עבור הוצאות שוטפות בבית או בעסקים, שהלווה לא יוכל להשיגהּ לאחר החג. 3. מדובר בהזדמנות נדירה להלוואה גדולה
מֵהלכות חול המועד
* לדעת השולחן ערוך והגר"א, אסור להניח תפילין בחול המועד; ולדעת הרמ"א, חובה להניחן. ואף הנוהגים כדעת הרמ"א, לא יברכו.
* בתי הדין רשאים לקיים דיונים בחול המועד; אלא שאם הנתבע מתגורר בעיר אחרת מזו של בית הדין – לא ניתן לזַמנו לדיון בחול המועד בניגוד לרצונו.
* יש אומרים, שאסור לערוך מסיבת 'תנאים' בחול המועד; ולדעת אחרונים רבים, מותר. ואף לדעת המחמירים, האיסור הוא רק כאשר מסיבת התנאים היא סעודת פת.
* הנישואין אסורים בחול המועד, משום ש'אין מערבים שמחה בשמחה', ומטעמים נוספים. ויש אומרים שעריכת נישואין יחד עם סעודה, אסורה מדאורייתא.
* מן הדין, מותר לאדם להשיא אף שניִם מילדיו באותו היום, אך על פי צוואת רבי יהודה החסיד נהגו שלא לעשות כן, בין בשני בנים, בין בשתי בנות, ובין בבן ובת.