האם מותר לתלוש עשבים מבית הקברות? │ אדם שמת לו מת במועד כיצד מחשב את ימי השלושים ? │ ומה הטעם שהתירו להדליק נר בשביל המת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ז סעיף י"א – סימן תקמ"ח סעיף ב']
חפירת כוכים לקבורה
אומר השולחן ערוך, בזמנם, היו נוהגים לחפור כוכים שיהיו מוכנים לצורך מתים שימותו, ודבר זה אסור לעשות בחול המועד, משום שזו טירחה יתירה שלא לצורך המועד, והחידוש בזה לכאורה הוא סוף הסעיף, שמבואר, שמותר לתקן את הקבר, דהיינו, שאם הקבר היה ארוך, מותר לקצר אותו, וכן להפך, אבל לצורך המועד, דהיינו לקבור בו מת בחול המועד, מתר לחפור לכתחילה בחול המועד.
תלישת עשבים מבית הקברות
אסור לתלוש עשבים ועפר בחול המועד בבית הקברות כמו שנוהגים בימות החול, והאליה רבה כתב, שכל האיסור הוא כאשר ליקט אותם לצורך בית הקברות, אבל מה שתולשים עשבים לאחר קבורת המת זכר לתחייה, זה מותר, כלומר, יש מנהג לתלוש עשבים אחר קבורת המת, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שזה זכר לתחיית המתים, על פי מה שכתוב בתהילים, 'ויציצו מעיר כעשב הארץ', ובספר מאמר מרדכי מפקפק בזה ואומר, שאסור לתלוש אפילו לאחר קבורת המת, וכך המנהג בחול המועד, ולעניין ליקוט עשבים סתם בבית הקברות, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', על פי השולחן ערוך והרמ"א ביורה דעה סימן שס"ח סעיף א', שאין ללקט עשבים בבית הקברות, משום שיש בזה חסרון מכבוד המתים, וההיתר ללקט עשבים הוא רק לצורך בית הקברות עצמו.
אבלות במועד
אף על פי שאבלות ביום הראשון היא מן התורה, בכל זאת, אדם הקובר את מתו ברגל, לא חלה עליו אבלות, וטעם הדבר הוא, משום שמצות עשה של שמחת הרגל שהיא עשה דרבים, דוחה את האבלות שהיא רק מצוה של יחיד, ולכן, לאחר הרגל מתחיל למנות שבעת ימי אבלות, ונוהג בהם אבלות, ומונה שלושים יום מיום הקבורה, אף על פי שזמן הקבורה היה בתוך הרגל, ושמיני עצרת נחשב בזה ליום אחד, ובשאר ימי השלושים שמחוץ למועד, צריך לנהוג כמו כל דיני שלושים.
הדלקת נר בשביל המת
נר שרגילים להדליק במשך השבעה בשביל המת, ידליק מיד במועד אף על פי שהוא לא נוהג בהם מנהגי אבלות, וזה לא תלוי בכך שהרגל מבטל את האבלות, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שאף על פי שלמעשה לא נוהגים מנהגי אבלות במועד וגם הרגל מבטל דין שבעה כשהוא התחיל לנהוג אבלות קודם הרגל, ומדוע מדליקים נר גם בחול המועד עצמו ? מובא בשם שו"ת נחלת שבעה סימן ע"ג, שהדלקת הנר בשבעה אינה מחמת האבלות, אלא לעילוי נשמת הנפטר, וכמו קדיש שנוהג גם בשבת ויום טוב, רק שלא ידליק אותו במקום שאוכלים שם, וכל שכן שלא ידליק היכן שמת המת, שמא מתוך כך יבוא להספידו.
אבלות במקום שנוהגים שני ימים טובים
במקום שעושים שני ימים טובים, היום הראשון שהוא דאורייתא, לא נוהג בו דין אבלות, ואותו יום לא ממעט לו משבעת ימי האבלות, אבל יום טוב שני שהוא מדרבנן, אותו יום ממעט לו את ימי האבלות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א