למי מותר לקרוע על מת בחול המועד ?

כ"ז טבת תשפ"א -סימן תקמ"ז- סעיף ד'- סעיף י'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר להספיד מת בסוף שנת האבל? כיצד עושים סעודת הבראה לאבלים?ואלו צרכי המת מותר לעשות?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ז סעיפים ה'  –  י']

הספד למת בחול המועד בסוף שנת האבל

בסעיף ד' מבואר בשולחן ערוך, שבתוך ל' יום סמוך לרגל, אסור להספיד מת כזה שמת קודם ל' יום לפני הרגל, משום שעל ידי זה שהוא מספיד אותו, הוא יבוא לבכות ולהצטער ברגל, אבל מת שמת תוך ל' יום סמוך לרגל, מותר להספיד אותו, משום שבכל מקרה המרירות קבועה לו בליבו ברגל, ולכן הוא לא יוסיף עוד צער על ידי שהוא מספיד אותו לפני המועד.

מה שאנו נוהגים בסוף השנה להספיד את המת ולהזכיר את נשמתו, מותר לעשות את זה תוך ל' יום סמוך לרגל, כי אדרבה, ההספד בסוף השנה הוא כדי להפסיק את האבלות, ואז הוא יוכל לשמוח במועד.

קריעה על מת

מותר לקרוע על המת בחול המועד עצמו רק לאותם קרובים שהם חייבים להתאבל על המת, אבל מי שרוצה לקרוע על המת מפני כבודו של מת אבל אינו קרובו, אסור לו לקרוע עליו, וקריעה על חכם או אדם כשר, או אפילו בסתם אדם אלא שהוא עמד עליו בשעת יציאת נשמתו, צריך לקרוע עליו ואפילו בחול המועד, ותלמיד חכם היינו ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו שאינו יודע לישא וליתן בה, ואין בזמננו תלמיד חכם כזה, והרמ"א מביא יש חולקים שסוברים, שלא קורעים כלל בחול המועד, אלא שבני אשכנז עושים פשרה בין שני הדעות, ומחלקים בין אביו ואמו לבין שאר קרובים, על אביו ואמו קורעים במועד, אבל על שאר קרובים קורעים לאחר המועד ולא במועד, אבל במקום שאין מנהג, יש לקרוע על כולם, משום שמעיקר הדין הלכה כדעה ראשונה, ולכן מותר לקרוע על כל הקרובים שהוא קורע עליהם.

חליצת כתף

אין חולצין כתף אלא קרוביו של מת המחויבים להתאבל עליו, או על חכם, ומבאר המשנה ברורה שעכשיו לא נהגו לחלוץ כתף כלל אפילו בחול, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם הלבוש ביו"ד, שבזמן הזה הוא זלזול רב לחלוץ כתף, ואפילו לאדם שפל ועני שבישראל הוא זלזול, ולכן בזמננו לכולם זה לא לפי כבודם כיוון שלא רגילים בזה, ובערוך השולחן ביאר, שבצורת הבגדים של ימינו אנו, כמעט ולא שייך חליצת כתף אלא אם כן יחלוץ את כל הבגד, ולכן כולם מוחלים על כבוד זה.

סעודת הבראה לאבלים

מברין את האבל בחול המועד, והוא שלא יברו ברחבה אלא קרוביו של מת, ולא יברו האבל בתוך ביתו אלא על מיטות זקופות, לפי שאין כפיית המיטה ברגל כלל.

על חכם מברין הכל בחול המועד בתוך הרחבה כדרך שמברין את האבלים, משום שכולם אבלים עליו, וברע"ב ובתפארת ישראל על המשניות במועד קטן בפרק ג' משנה ז' מבארים, שהבראה הכוונה היא לסעודה הראשונה שהאבל אוכל, ואותה סעודה אסור לאבל לאכול משלו, אלא אוכל משל אחרים, והיום נוהגים, שקרובי האבל ואוהביו אוכלים את סעודת ההבראה יחד עם האבל, וכן נהגו לאכול את סעודת ההבראה ברחובה של עיר, ועל זה כתוב במשנה במועד קטן שהיא המקור לסעיפים ח' וט', שבחול המועד לא מברין את האבל אלא קרוביו של מת ולא שאר האוהבים, וכן לא מברין את האבל ברחובה של עיר, אלא בתוך ביתו של האבל, וכן מברים רק על מיטות זקופות, כיוון שאין כפיית המיטה ברגל, וכל זה בסתם אדם, אבל חכם שמת, מכיוון שכולם אבלים עליו, מותר להברות גם ברחובה של עיר.

 

עשיית כל צרכי המת

עושים כל צרכי המת בחול המועד, גוזזים שערו, ומכבסים כסותו, ותופרים תכריכים אפילו במעשה אומן, ועושים לו ארון בחצר שבו המת, כדי שיהיה ניכר שזה לצורך המת ולא מחללים את המועד סתם, ואם לא היו להם נסרים, מביאים קורות ונוסרים מהם נסרים בצינעה בתוך הבית, ואם אי אפשר בצינעה, עושים גם בפרהסיא, ואם המת היה אדם מפורסם, עושים אפילו בשוק, כיוון שכולם יודעים שזה לצורך המת החשוב, אבל אסור לכרות עץ מן היער לנסור ממנו נסרים לארון, וכן אסור לחצוב אבנים כדי לבנות בהם קבר, משום שזה לא ניכר שזה לצורך המת, ובמקום שהיהודים מעטים וגרים במקום אחד, וכולם יודעים שיש מת בעיר, הכל נחשב כמפורסם, דהיינו, כל אדם שמת, נחשב כמפורסם אפילו אם הוא לא היה מפורסם באמת.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

הכרת הטוב על הלוואה, האם זה מותר?
"עד דלא ידע" - השנה עושים את זה נכון!
חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ומיהרה לטלפון...
"מבצע! במקום ארבעים – שישים שקלים לקילו"!!
תענוג ווינאי מוגזם...
"המוכר בדק את תוצאות ההגרלה וברק עלה בעיניו..."
"אני מתלבט לרגע להיכן יכול היה להעלם האשראי, ואז - נקישה בחלון..."
"המלצתי בחום על הנהג האדיב. טעות קטנה אבל קריטית עשיתי..."
"מעטפה עם המחאה בסך 12 אלף דולר מארה"ב, הייתה בדרך אלינו..."
הכנתי לו מיטה וכשנכנס לחדר אמר לי: "אתה יודע שאש"ל בלי לינה זה אש?". לא הבנתי באותו הרגע...
"סיכמתי עם הבבא סאלי, שמה שהאויבים רוצים לעשות לישראל, שיעשו בינם לבין עצמם!"
13 נפשות, 2.5 חדרים, ואמונה אחת גדולה
"תגיד לי, מה חלום החיים שלך?", שאל נציג רשת הסופרמרקט...
האסיר שמע, 'נדלק' והצהיר: "מקבל על עצמי לשמור שתי שבתות!"
''אין לך מושג איזו השגחה פרטית הייתה עכשיו!"
גם על אוכל שרוף אפשר להחמיא...
המקום היחיד בעולם, שאפשר להחליף בו רכב בטעות, כאילו זה כובע...
"בחור צריך ללמוד בכיף!"
"אני כמו רואה אותו לידי, אדום כולו, מתחנן ללא מילים: אנא מחול לי!"
השבוע הייתי עד שמיעה מכלי ראשון, לסיפור שלא ניתן להישאר אדישים מולו"
"אם עשיתי עבירת תנועה – צריך להתייחס אלי כמו מחבל חמאס?"
מרגש: נתן לבנו את השטר האחרון שבכיסו כדי לנסוע לישיבה -
ישועות כאן ועכשיו!
"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ" - ליום השנה של מרן הגר"ש בעדני זצ"ל
מרגישים תְּקִיעוּת בחיים? תבדקו אם האור אצלכם דולק!
הפקיד עצר אותם: "הטיסה כבר סגורה!". הם עמדו נבוכים. "שבת בקייב? איך??"
"לא אעשה קידוש עד שמשמשי ישוחרר ויתייצב כאן!"
יושבים כל הגויים באו"ם, ואף אחד לא עושה מאומה!"
חצי שעה המתין בתור - החזיר את המוצרים ויצא מהחנות...
כשהדרייבר פגש סוכן נסיעות מארצות הברית...
"כל השפע הגיע אלי, דווקא אחרי ששמטתי את המושכות!"
בדמעות רותחות, בלב שבור ורצוץ אמר: "ברכות יש לנו כבר למכביר! אנחנו שבעים מברכות... אני צריך 'הבטחה!' ברורה ומפורשת..."
"לפתע הגיע השכן לבניין. הרגשתי איך ה' נתן לי כוחות לעמוד בניסיון!"
תוך כדי הקריאה בתורה, סגר את ספר התורה והכניסו לארון!
את הכותרות של העיתון מומלץ לקרוא! את הפרשנות שאח"כ - לא!...
"אדם שמבקש מכל הלב - תמיד הקב"ה ישמע לתפילתו!"
חמשת העובדים הגויים קיבלו מכתב פיטורין. היהודי לא!
מקור החוסן הנפשי והגבורה היהודית - הוא כאן!
ההורים פשוט נלחמים, שהילדים שלהם ילמדו בכיתה שלו...
"כאשר אדם צריך לישועה שיברך בכוונה 'שהכל ויוושע"
איך יכול יהודי לישון, כשישראל נמצאים בצרה ובשביה???
מה יש לי לחשוב על מחר, כשאיני יודע מה יהיה מחר!?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן