האם מותר להספיד תלמיד חכם בחול המועד ?

כ"ו טבת תשפ"א -סימן תקמ"ו- סעיף ד'- סימן תקמ"ז- סעיף ג'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע התירו לאשה לעשות תכשיטים במועד? האם מותר לאשה להסתפר במועד?ומדוע אסור להוליך את המת לבית הקברות לפני שהקבר מוכן?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ו סעיף ה'  –  סימן תקמ"ז סעיף ד']

עשיית תכשיטים

אומר השולחן ערוך, מותר לאשה לעשות את כל תכשיטיה בחול המועד, וכתב הביאור הלכה, שמותר לה לעשות אותם אפילו כדרכה ואינה צריכה לעשותם בשינוי, ואפילו שעושה אותם בטורח רב, משום שהם צורך הגוף והם כמו אוכל נפש, ואין חילוק בין ילדה לבין זקנה, מלבד לטפול את עצמה בסיד, ששייך רק בילדה ולא בזקנה, וההיתר לטפול את עצמה בסיד, הוא רק כאשר תוכל להסיר אותו במועד, משום שטפילת הסיד הוא צער לאשה, ולאחר שמסירה אותו, היא שמחה במה שמתייפה, וממילא כשאינה מורידה אותו, יש לה צער, ומותר לאשה לחלק את שערה, ויש מבארים, שכוונת הדבר הוא שנותנת חוט של בצק על פניה כדי להלבין את הבשר.

תספורת לנשים

אסור לאשה להעביר שער מראשה בחול המועד, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם השער הציון לעיל בסימן תקל"א סקט"ו, שגזירת תספורת הייתה רק בראש ולא בשאר אברים, וכן מותר לה להעביר את השער בסכין.

הספד למת

אסור להספיד את המת בחול המועד, וכן אסור להתענות בחול המועד, ולכן לא מניחים את המיטה ברחוב כדי שלא להרגיל את ההספד, וכן לא מוליכים את המת לבית הקברות לפני שהקבר מוכן, משום שאם ישתהו עם המת עד שהקבר יהיה מוכן, עלולים להספידו.

נשים מענות, דהיינו, שכולם עונות כאחת, אבל לא מקוננות, דהיינו, שאחת מדברת, וכולן עונות אחריה, ולא מטפחות, דהיינו, להכות כף על כף, כיוון שהוא עיקר ההספד, ואם נקבר המת, אסורות גם לענות.

הספד לתלמיד חכם

אסור להספיד כל שלושים יום לפני הרגל, משום שהמת לא נשכח מן הלב עד לאחר שלושים יום, ואם יספידו את המת פחות משלושים יום לפני הרגל, יבואו על ידי זה לבכות ולהצטער ברגל, כי עדיין לא שכחו את המת, ומת שמת תוך שלושים יום סמוך לרגל, ואפילו מת בערב הרגל, מותר להספיד אותו (ודן הביאור הלכה מה הדין בערב הרגל אחר חצות) אבל איתו יחד, אסור להספיד מת שמת לפני שלושים יום, וכן אסור להספיד תלמיד חכם תוך שלושים יום סמוך לרגל, משום שאין בזמננו דין תלמיד חכם, ואלו המקילים בזה, טעמם הוא, משום שכלפי המועד באמת אנו מחזיקים שאין היום תלמידי חכמים, אבל לא כלפי הגזירה הזאת שלא להספיד תוך שלושים יום סמוך לרגל.

הספד בשמועה רחוקה

מי שהגיעה אליו שמועה בתוך שלושים יום לפני הרגל על כך שמת לו מת, נראה לי שמותר לסופדו ואפילו שהשמועה רחוקה, ומבאר המשנה ברורה, משום שהמרירות כבר קבועה בליבו גם בלי ההספד, ודינו כמו מת בתוך שלושים יום לפני הרגל, שמותר להספיד אותו קודם הרגל.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן