האם מותר לעשות סעודת 'תנאים' בחול המועד? │ מה הטעם שהתירו לאדם להחזיר גרושתו בחול המועד? │ ומה הדין בסעודת ברית מילה ופדיון הבן?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ו סעיפים א' – ד']
נישואין במועד
אומר השולחן ערוך, אסור לישא נשים במועד, ומבאר המשנה ברורה, משום שאין מערבים את שמחת המועד בשמחת הנישואין, ובשער הציון מובא טעם נוסף, כיוון שכתוב, 'ושמחת בחגך' – ולא באשתך, ומביא טעם נוסף, משום שאם נתיר לאדם לישא נשים במועד, אז כל אחד ישהה את החתונה שלו עד המועד, כי אז ליבו פנוי, ובינתיים הוא יתבטל מפריה ורביה.
כל האיסור לערב שמחה בשמחה הוא דווקא באדם אחד, אבל לשני בני אדם מותר, ולכן, מותר לעשות חופת יתום ויתומה או עני יחד עם שמחת נישואי בניו ביום אחד, כי אמנם זה שתי שמחות, אבל הם לא קשורות לאדם אחד, אבל שתי אחים או שתי אחיות, וכן אח ואחות, נזהרים שלא לעשות ביום אחד, כי אין מערבין שמחה בשמחה.
אירוסין במועד
מותר לארס נשים במועד, משום שבאירוסין אין שמחה, אבל שלא יעשו סעודת אירוסין, וכן מותר לעשות תנאים, ומביא המשנה ברורה נידון בסעודת תנאים שמצוי בינינו, האם מותר לעשות סעודת תנאים במועד, על כל פנים סעודת אירוסין אסור, והאיסור הוא רק אם יתקיימו שני תנאים, תנאי ראשון הוא שהארוס בבית ארוסתו, תנאי שני הוא אם זה בשעת אירוסין.
ריקודים ומחולות
מותר לעשות ריקודים ומחולות ואפילו בבית ארוסתו, משום שזה לא נחשב לשמחה, אבל כאשר זה בשעת אירוסין ובבית ארוסתו, אסור.
מחזיר גרושתו
מותר להחזיר גרושתו מן הנישואין, משום שזה לא שמחה לו כל כך, אבל יש להחמיר שלא לעשות סעודה, ויש מהאחרונים שמקילים לעשות סעודה במחזיר גרושתו, וסוברים שזה לא נחשב לשמחה, ובאמת, אם מחלקים את זה באופן שהסעודה ביום אחד והנישואין ליום אחר, בוודאי שיש להקל.
נישואין בערב החג
מותר לכולם לישא אשה בערב הרגל, ולעשות סעודה ברגל, בין בתולות ובין אלמנות, ואומר המשנה ברורה שהאחרונים כתבו, להיזהר לכתחילה לעשות את הנישואין בשחרית, כדי שיוכל לשמוח עם האשה יום אחד לפני הרגל, וגם שיוכל לעשות סעודה ראשונה ביום חול, אבל אם נתאחר מאיזו שהיא סיבה, בשעת הדחק מתיר האליה רבה לישא אפילו סמוך לחשיכה, אבל המג"א כתב, שבמדינתנו המנהג שלא לישא אשה כלל בערב יום טוב, אבל אם יש צורך גדול בדבר, אין להחמיר.
מותר לעשות את סעודת הנישואין למחרת, אבל לעשות סעודה בלילה כשהנישואין היו ביום שקדם לו, יש בזה נידון, ובשעת הדחק מותר וכדעת האליה רבה והמור וקציעה, ובשער הציון מבאר את דברי המג"א שאוסר לעשות סעודה בלילה, משום שעצם איסור הנישואין במועד הוא דאורייתא, ולכן החמיר שלא לעשות סעודה בלילה כיוון שזה חשש איסור דאורייתא, ומביא השער הציון, שהאליה רבה והבגדי ישע דחו את הדברים שלו, כיוון שסעודה בלי נישואין זה ודאי רק איסור דרבנן, ואין כאן את האיסור דאורייתא.
סעודת ברית מילה ופדיון הבן
מותר לעשות במועד סעודת ברית מילה ופדיון הבן, בין שהברית והפדיון היו בזמנם, ובין אם הם לא היו בזמנם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א