המעשה דלהלן אירע לפני שנים כאן בבני ברק: יהודי הגיע מחו"ל ונכנס לבית המדרש, שם ראה את חברו הטוב. מיד ניגש אליו ורצה לדבר עמו, אבל מה מאוד הופתע כאשר אותו יהודי עונה לו: "נא, נא, הא"… האורח עומד ומשתומם. מה אירע אתו? וכי נפל על ראשו? מדוע אינו מדבר אתו, הלא מכירו הוא מלשעבר שהוא מגדולי הדרשנים בכל מקום, בעל לשון צח ולימודים! שאל אותו: "מה זאת אירע לך?" אבל חברו מרמז לו: אחרי התפילה אספר לך.
ואכן אחרי התפילה סיפר לו דברים כהווייתן: לפרנסתו שימש כמנהל בית העלמין, באחד הימים עשה טעות נורא ומצערת, שהניח נפטר שלא בחלקו אשר רכש לעצמו, שזהו עוון חמור בעיני השלטונות ובעיני הבריות, וכאשר תפס את עצמו התגבר בכוחותיו באישון לילה, ופינה את הנפטר למקומו.
ויהי היום מתקשר אליו 'עורך דין' שאינו שומר תורה ומצוות, ומבקש ממנו לקנות חלקה במקום המיועד לשומרי שבת. אותו מנהל התנצל לפניו ואמר לו שאינו יכול למכור לו שם מקום, שהרי כל הנקברים קנו שם חלקה על תנאי זה, שימצאו מנוחתם בין שומרי שבת.
אמר לו אותו עו"ד: להווי ידוע לך, שיודע אני מה שעשית באותו לילה… אם תמכור לי את החלקה הנ"ל כאוות נפשי, הרי טוב, ואם לאו – אמסור אותך לערכאות, ואז רע ומר יהיה גורלך, שתפסיד את פרנסתך ואפילו יוכלו להושיבך במאסר. אבל המנהל הנ"ל שהיה ירא וחרד לדבר ה', עמד בשלו ואמר לו: עשה כרצונך, לא אוכל למלאות את משאלות לבך, ומן השמים ירחמו עלי.
ואכן באחד הימים קיבל הזמנה מבית המשפט על העניין הנזכר, וכמובן שנפלו עליו אימה ופחד. ואז חשב לעצמו: דבר אחד יכול לעזור לי בעת צרתי – שאקבל עלי קבלה חזקה, כנודע מה שכתב הבאר מים חיים, שכאשר יהודי נזקק לישועה ונס שלא כדרך הטבע, העצה לזה, שיעשה פעולה בעבודת ה' שלא כדרך הטבע, למסור את נפשו לה', והקב"ה יתנהג עמו מדה כנגד מדה לעזרו בישועה שלא הטבע. וחשב אותו יהודי לעצמו מהו הניסיון הגדול שיש לו? ומצא, שהקושי הגדול ביותר עבורו הוא שלא לדבר בבית המדרש! והחליט לקבל על עצמו קבלה זו, שלא לדבר בבית המדרש.
כך עברו עליו שבוע שבועיים ושלש, ואין קול ואין עונה. אחרי תקופה הלך לבדוק מה נעשה בדינו, וראה שסגרו את התביעה כנגדו!
את כל זאת סיפר היהודי הנ"ל לחברו. והנה תוך כדי דיבורו נזכר בצרתו של ידידו העומד כנגדו, שזה לו עשרים שנה שלא זכה להיפקד בזש"ק, ומיד הוסיף ואמר לו: "הקשב לדבריי, הלא גם אתה זקוק לישועה גדולה, אולי תנסה גם אתה את מזלך בסגולה זו, ומן השמים יושיעוך כמו שאני נושעתי!"
לאותו יהודי היתה משרה מכובדת בקהילתו בחו"ל (זה לא משל או מעשה שלא היה ולא נברא, ביררתי את הסיפור ודיברתי אישית עם היהודי הזה הגר בקאנאדא, ע"י הטלפון, ואישר שכל הסיפור אמת וצדק עם כל הפרטים, ונתן לי רשות לפרסמו כדי שיתחזקו בעניין זה), ומתוקף תפקידו היה צריך להיות מעורב בין הבריות, וכמעט שלא היה שייך אצלו להימנע מדיבור בבית המדרש, וע"כ היה קשה לו מאוד להגיע לידי החלטה האם לקבל על עצמו קבלה זו או לא.
כאשר הגיע לביתו התייעץ בדבר עם אשתו, והיא זירזה אותו שיתחיל להתפלל בביהמ"ד אחר, אפילו רק מצד הספק שמא תועיל להם סגולה זו. ואכן מיד ויתר על משרתו ותפקידו בבית מדרשו, ובאותו השנה זכה להיפקד בשני ילדים תאומים שלא כדרך הטבע, והרופאים לא האמינו למראה עיניהם, וב"ה כבר חיתן אותם.
(גיליון 'נקדישך', מתוך שיחה נפלאה מפי הרה"צ רבי מאיר איתמר רוזנבוים שליט"א בעניני מורא מוקדש שהופיעה בגליון מעדני מלך)