"כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה". ( יא, ז)
לו רק נפקח עיניים, להביט ולראות, אזי נדע, נראה וניווכח כי כל הקורות עמנו המה מעשי ה' הגדול אשר עשה. אין שום מקרה בעולם כלל, והכל מושגח בהשגחה פרטית, וכולם רק לטובתנו.
מספר גאב"ד חרדים הרה"צ ר' אשר אנשיל כ"ץ שליט"א: באחד הימים האחרונים קיבלתי שיחת טלפון מאחד ממכריי בארה"ב, אשר שח לי בהתלהבות ובהתפעלות את מעשה ה' הגדול אשר עשה עמו בהשגחה פרטית מופלאה בביתו, סיפור שהסתיים בדקות האחרונות ממש בכי טוב מאוד.
וכך סיפר:
הוא אברך כולל ואין הפרוטה מצויה בכיסו בזמנים כתיקונם, כל שכן בתקופת הקורונה, בה השתבשו סדרי בראשית וכל הוצאה קטנה וגדולה חותכת בבשר החי. ביום ראשון בשבוע נפל לתוך הכיור שבביתו מטבע קטן, הוא החליק לצינור הניקוז ונתקע באמצע מסלולו ללא יכולת נוע, אין יוצא ואין בא.
כתוצאה מכך צפו המים ועלו לקראתם בכל עת רחיצת הידיים, כמו אצל רבקה שעלו המים לקראתה (רש"י בראשית כד יז). כיור אחר בביתו הצר לא היה לו, ולקרוא לבעל מלאכה שיתקן – גם לא יכול היה, כי לא היו לו די מעות בכיסו הדל.
כך השתמש ימים ספורים בכיורו ה'מעלה גרה'… בצער רב ובעגמת נפש מרובה. המצב מחמיר, הכיור מעלה ריח מעופש, אך עדיין אין בידו פרוטה לפרוט לאינסטלטור גורף הביבין הדורש טבין ותקילין.
ביום חמישי בשבוע, נטלה האשה את ידיה באותו הכיור, מבלי משים, יחד עם טבעת יהלום יקר ערך רב, ותוך כדי כך, החליקה לה הטבעת מבין אצבעותיה היישר לתוך חור הניקוז.
גניחות הצער ויבבות הכאב הניעו את אמות הסיפים, תוך כדי שהטבעת עושה את דרכה בתוך הצינור אל הלא נודע… כדבר האבוד לכל הדעות וחבל על דאבדין.
אך, מה עשה הקב"ה? הקדים תרופה למכה.
אותו מטבע שעמד להם בעוכריהם במשך הימים האחרונים והפסיק את זרימת המים התקינה, הוא שעמד להם בעת צרתם ומנע את המשך ריצת הטבעת לשאול תחתיה… הטבעת נתקעה בהגיעה אל המטבע ומשם לא יכלה להתקדם. כך חילצו בזריזות ובקלות את האוצר האבוד – הטבעת המיוחלת.
אילולא אותו מטבע שטבע והפריע למשך כמה ימים, או אילו היה בידם מעות לשלם לשרברב, אז הייתה הטבעת אבודה לנצח…
הצד השני של המטבע: עינינו הרואות ש'גם זו לטובה' וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. וכלשון הזוה"ק: 'רבון העולמים אנת הוא עילת העלות סבת הסבות' (תיקוני זוהר יז. 'פתח אליהו'). אין שום מקרה בעולם כלל.
הביטו, וראו כי טוב ה'. כי עיניכם הרואות את כל מעשי ה'.