מהו המקור לכך שצריך לשזור את חוטי הציצית? │ ומה הדין אם נתפרקה השזירה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'ציצית' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן י"א סעיף ב' בסופו – ג']
שזירת חוטי הציצית
יש דין לשזור את חוטי הציצית, ויש דין גם לשזור אותם לשמה, שזירה הכוונה היא, שלאחר שטווים את חוטי הציצית, צריך לקחת שתי חוטים ולשזור אותם יחד, והמקור לכך הוא בספרי, שנאמר 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת', אז או שלומדים תכלת ממשכן, ובמשכן החוטים שטוו בהם היו שזורים, או שלומדים 'הכנף פתיל' ופתילה היא שזורה, ומביא הביאור הלכה, שיש מהדרים, שלא יהיו החוטים שזורים משני חוטים, אלא משמונה חוטים, וכך מנהגנו היום, והמקור לכך, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שלגבי בגדי כהונה כתוב 'שש', ומזה לומדים שצריך להיות כפול שש, 'כתוב 'משזר' ומזה לומדים שצריך להיות שמונה, וכך לעניין שזירת חוטי הציצית, לומדים מזה שנאמר 'הכנף פתיל תכלת' ומבואר בספרי, שצריך שיהיה טווי ושזור, והרי שזור בבגדי כהונה הוא כפול שמונה, אז זה המקור שכך הדין הוא בציצית שצריך להיות כפול משמונה חוטים, ולא זו בלבד שצריכים החוטים שזירה, אלא צריך שתהיה השזירה לשמה וכמו בטוויה, ויש דעה הסוברת, שהשזירה אינה מעכבת כלל, ומסתפק הביאור הלכה, באדם ששזר שני חוטים שלא לשמה, ואת הכפול שמונה הוא שזר לשמה, האם השזירה האחרונה מתקנת את הראשונה, וכן להפך אם אדם שזר את השניים הראשונים לשמה, אבל את השמונה האחרונים לא שזר לשמה, האם הולכים אחרי ההתחלה או אחרי הסוף.
נתפרקה שזירת החוטים
אם התפרקה השזירה, אם נשאר בחוט כדי עניבה שזור, הציצית כשרה, אבל לכתחילה אומר הרמ"א, טוב לקשור את חוטי הציצית כדי שהשזירה שלהם לא תתפרק, אבל המשנה ברורה מביא, שלא לקשור למטה את חוטי הציצית כדי לא להוסיף על הקשירות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א