בעיצומו של ראש השנה ת"ש, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, הגיע לביתו של הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל בארה"ב מברק ברכה מווילנה, ממרן הגאון רבי חיים עוזר גרוזדנסקי זצ"ל, המברך בברכת השנה החדשה את כל הרבנים באמריקה ומבקש מהם לבוא לעזרת הישיבות ובני הישיבות הזורמים ובאים לווילנה מכל ערי פולין, מחדשים שם את הישיבות ועוסקים בתורה על אף הכל.
בעקבות פניה זו נוסד, לאחר שתי אסיפות רבנים גדולות בארה"ב, 'ועד ההצלה' בארה"ב למען הישיבות באירופה, שהיה במחצית השניה של המלחמה לוועד הצלה כללי. רבי אליעזר סילבר, שמונה כנשיא ועד ההצלה, החליט לשלוח שליח מאמריקה לווילנה שייפגש עם מרן הגאון רבנו חיים עוזר ויעמוד מקרוב אחר מצב הישיבות.
מי שנבחר לשליחות מסוכנת זו לאירופה השסועה, היה יהודי שלא נמנה על מחנה שומרי התורה, בשם ד"ר שמואל שמידט, שהיה עסקן ציבורי בארה"ב. כיצד נבחר דווקא יהודי כזה לשליחות להצלת עולם התורה באירופה?
את הדברים סיפר ד"ר שמידט בעצמו, ביומנו המרתק שפרסם לימים, בו גולל בין השאר את כל קורות שליחות זו. היה זה בעקבות מאמר שפרסם באותם ימים בעיתונות היהודית בארה"ב, בו כתב את המילים דלהלן: "הטרגדיה אינה מתבטאת רק במושגים של רעב ומצוקה. הסכנה נשקפת ליהדות כולה, העומדת בפני כליה מוחלטת".
אחרי כמה ימים קיבל ד"ר שמידט טלפון מפתיע מהגאון רבי אליעזר סילבר, שפנה אליו בשאלה: "האם חשבת ברצינות על מה שכתבת במאמר?". ד"ר שמידט השיב כי אכן חשב על הדברים ברצינות – "אך למה הרב מתכוון?" תמה. הרב סילבר אמר לו: "ברצוני להציע לך שליחות חשובה שתעזור להציל את לב היהדות. עליך להיות שליח מיוחד של אגודת הרבנים לצאת לאירופה, ובמיוחד לוילנה. האם הנך מוכן לכך?"
ד"ר שמידט נאבק עם מצפונו האישי. לימים כשסיפר על כך למרן הגרי"מ גורדון זצ"ל, אמר לו: "הלא יהודי יכול להשתנות בין רגע. רק ברצון האדם תלוי הדבר, שיהיה ראוי לשליחות הקדושה ביותר". לבסוף קיבל את ההצעה ויצא לדרך.
מיד כשהגיע לוילנא נכנס לחדרו של מרן רבנו חיים עוזר. הגרח"ע חקרו על מהלך חייו, ולאחר השיחה הלבבית ביקש ממנו: "תרשה לי לקרוא לך ר' שמואל"… ד"ר שמידט התרגש ואמר שאינו ראוי לכך, ומרן הגרח"ע השיב לו, כי אם יהודי היושב בבטחה באמריקה לוקח עליו שליחות מסוכנת כזו לעזור ליהודים ולהציל את מוסדות התורה – הרי זה מוכיח עליו!
"למחרת בבוקר", סיפר ד"ר שמידט, "התעטפתי בטלית והנחתי תפילין בפעם הראשונה, ובעקבות כך חזרתי להיות שומר תורה ומצוות לכל פרטיהן ודקדוקיהן"…!!
(ע"פ מאמרו של ב' מלכיאל במוסף שבת קודש ויק"פ תשע"ב)