כתוב השו"ע (סימן תקס"ו סעיף ו) שיש אומרים שאין לקרות לעלות לתורה מי שלא התענה, וכתב המשנ"ב שזה דווקא במנחה, אבל בשחרית [כאשר חל הצום בימי שני וחמישי] יש מחלוקת בזה, ובדיעבד אם קראוהו לכו"ע יעלה לתורה. אבל במנחה [או בשחרית בשאר ימי השבוע] אף בדיעבד אם קראוהו יש אומרים שלא יעלה ויש מקלים, ראה שם עוד מה שכתב.
ולכבד בהגבהת ספר התורה או גלילתו מי שאינו מתענה, כתב המטה אפרים (סימן תרב סעיף טו) שמותר, מאידך, בערוך השולחן (סימן קלה סעיף יד) כתב שגם בכיבודים אלו לא יכבדו את מי שאינו מתענה. והוסיף שהוא הדין לכבדו בהוצאת ספר תורה והכנסתו לארון הקודש.
ובעל קורא שאינו מתענה, כתב בשו"ת באר עשק (סימן כא) שאינו יכול לקרוא בתורה משום שנחשב אינו מחויב בדבר שאינו מוציא את הרבים ידי חובתם, וגם שיש בזה זלזול בכבוד הציבור שאין בהם מי שיודע לקרוא אלא זה שאינו מתענה [וכן מטעמים נוספים]. ובסידור בית יעקב (דיני מנחה יום הכיפור אות ה') ובשערי רחמים (על השערי אפרים, שער ח' סק סד) כתבו שלכתחילה לא יקרא גם אם מי שיקרא במקומו אינו מדקדק כל כך בקריאה ובטעמים רק על ידי סיוע אחר.
(מתוך משנה ברורה עם ביאורים ומוספים מהדורת דרשו)