סיפר ידידי הרה"ג י' ב' מעשה מופלא אשר מסופר במשפחתם הירושלמית: סבתו הצדקנית רחל היתה יתומה מאב. בגיל חמש עשרה נגלה אליה בחלום אביה, הגאון רבי יוסף יונה שולזינגר, ולידו ניצב בחור, ואביה אומר לה: "ראי, זה הבחור שלך!"
החלום היה נראה לה מאד משונה. היא היתה נערה ירושלמית, שהיתה בטוחה שחתנה יהיה עם לבוש ומראה ירושלמי. הבחור בחלום היה הדור בלבושו ובמראהו ונראה כבחור סלבודקאי. הדבר היה נראה מופרך, אבל כך אבא אמר…
עברו השנים, היא הגיעה כבר לגיל עשרים וארבע, ואותו בחור מהחלום לא נראה… היא חיכתה. 'אבא אמר לי בחלום'…
היתה להם חנות מכולת בירושלים. בשנת תרפ"ג עלתה ישיבת סלבודקה לארץ ישראל וקבעה את מקומה בעיר חברון. לאחר מאורעות תרפ"ט הגיעה הישיבה לירושלים. יום אחד נכנס אחד מבחירי הישיבה, רבי בנימין סוקולובסקי לחנותם, לקנות חפיסת סיגריות, והנה לתדהמתו המוכרת פורצת בקריאה נרגשת "מאמע, מאמע" – ורצה החוצה.
היא אצה רצה לביתם שבקומה מעל החנות, בקוראה נרגשות: "אמא, הבחור הגיע!". עוד באותו הלילה נחגגו האירוסין!
לימים סיפרה, שהיא תלתה את מה שאביה בא בחלום, כדי לשמור עליה. רוב בני משפחתה עזבו את הדת והם פיתו אותה ללא הרף – בואי אלינו לקיבוץ, עזבי את חיי העניות בירושלים, בואי, כדאי לך, יהיו לך חיים טובים… והיא עמדה, נערה בודדה יתומה, כצוק איתן מול כל הפיתויים.
(נר לשולחן שבת)
