"כי השכל מעיד שיתרון המדבר על שאינו מדבר הוא בעבור יתרון הכרתו והבנתו וקיבולו דעת סודי החכמה המקויימים בכל העולם" (שער הבחינה פרק ב')
סיפר הגר"מ גיפטר זצ"ל: שמעתי מאחד הרבנים החשובים בארה"ב הרב צבי אייזנשטט זצ"ל שהיה נכדו של רבינו החת"ס זיע"א, שפעם אחת בעיר הבירה וינה נפגש עם אחד מגדולי הפרופסורים של אומה"ע, סוציולוג במקצועו, ובתקופה ההיא – הגדול בעולם באומנותו, ושוחח עמו ארוכות בענייני השקפת עולם.
בתוך הדברים סיפר לו הרב אייזנשטט אודות זקנו החת"ס ואמר לו קטעים מתוך דרשת החת"ס לפרשת בראשית. בדרשה ההיא רואים בעליל שהחת"ס התמצא בעולם ומלואו על כל נפלאות הבריאה כולה. חלק מאותה דרשה נפלאה סיפר לאותו חכם מחכמי אומה"ע, והלה נתפעל ונתרגש מאוד מתוכן הדברים העמוקים של החת"ס וביקש לדעת היכן חי אדם זה, מחברם של הדברים הנפלאים הללו, ואיך היה מנהל את אורח חייו.
סיפר לו הרב אייזנשטט שהחת"ס היה דר בפרשבורג והיתה לו שם ישיבה לרבנים, והוא עצמו, החת"ס, היה דר בעליה של בנין הישיבה, וצייר לו את צורת דירתו של החת"ס שהיתה בעלת חלונות קטנים וצרים.
קם אותו חכם ובהתרגשות והתפעלות עצומה אמר: הלא זה פלא! איך מתוך חלונות קטנים כאלו ראה החכם הזה את כל העולם כולו!
(אשכבתיה דרבי, הספדים על מרן הסטייפלער זי"ע)