בישול לכבוד שבת: השנה – תש״פ – שתשעה באב חל ביום חמישי, באופן שהזמן דחוק לו, מותר לבשל החל ממחצית היום לצורך שבת (בעל 'שבט הלוי' זצ״ל, עפ״י דברי המשנ״ב ס׳ תקנ״א ס״ק ס׳ שמותר לשחוט באופן זה).
שטיפת רצפה: אין להקל לשטוף את הבית לכבוד שבת (בעל 'שבט הלוי' זצ״ל).
עשירי באב: האשכנזים נוהגים כל שנה שלא לאכול בשר ויין, לא להתרחץ, לא להסתפר ולא לכבס עד חצות היום של עשירי באב. הספרדים נוהגים שלא לאכול בשר ויין כל היום העשירי (שו״ע ורמ״א ס׳ תקנ״ח), וכולם נוהגים שלא לברך שהחיינו ביום הזה (שע״ת שם). ולפי מנהג אשכנז, איסור זה מסתיים בחצות היום.
אך השנה – תש״פ – חל עשירי באב ביום ששי. במג״א כתב שהכל מותר לכבוד שבת (משנ״ב ס״ק ג׳). האחרונים הסכימו שמיד במוצאי הצום מותר להסתפר ולכבס לכבוד שבת (סידור יעב״ץ, הגרש״ז אויערבאך זצ״ל, מובא בשש״כ ס׳ מ״ב סעיף ה׳. והא דכתב שע״ת בשם א"ר דמותר בשחרית, וכ״כ בקיצור שו״ע, ס׳ קכד- כ׳, שמא אז היה נהוג לכבס בבוקר כי הכיבוס היה עסק גדול). ויש מחמירים בתספורת להתיר רק ביום (בעל שבט הלוי זצ״ל).
כאשר לא משנה עבורו אם מכבס במוצאי תשעה באב או למחרת – יש לכבס רק למחרת.
מותר ללכת לים ביום שישי בבוקר (דמסתבר שהתירו לגמרי, אפילו שלא לכבוד שבת; ובכל זאת יש מקום להחמיר בזה, הגר"נ קרליץ זצ״ל).
בשר, יין ושירה שאין בהם משום הכנות לכבוד שבת כלל – אסורים עד חצות היום כמו בכל שנה (ערוך השולחן סעיף ב׳).
(גיליון 'מים חיים')