מה הדין כאשר מצאו חיטים בתבשיל של פסח? • מה פסק המ"ב להלכה בעניין תרנגולת מבושלת שמצאו בה חיטה מבוקעת? • ובאיזה אופן מותר להשהות אותה עד לאחר הפסח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ז סעיף י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, חיטים או שעורים שנמצאו בתבשיל, אם הם נתבקעו, התבשיל נאסר באכילה ובהנאה, וכן הכלים שהתבשיל נתבשל בו, נאסרים, ואומר הרמ"א שהמנהג להחמיר, ואע"פ שהם לא נתבקעו הם נאסרים, וכן התבשיל שהם נמצאו בתוכו נאסר.
אומר השו"ע, תרנגולת מבושלת שנמצא בה בפסח חיטה מבוקעת, התרנגולת אסורה באכילה ובהנאה, ובכ"ז מותר למוכרה לגוי, כיוון שהגוי לא משלם לו יותר עבור טעם החיטה שיש בתרנגולת, וממילא זה לא נחשב שהוא נהנה מאותה חיטה, והמ"ב אומר, שצריך להזדרז למכור אותה לגוי, ולא להשהות את התרנגולת הזו בבית, שמא יבוא לאוכלה.
אומר הרמ"א, במדינות אלו נוהגים לשרוף את כל התרנגולת, ואומר המ"ב, להלכה במקום שיש הפסד מרובה מאוד, הסכימו האחרונים להקל כדעת המחבר.
עוד אומר השו"ע, אם מצא את החיטה ביו"ט שני של שביעי של פסח, מותר להשהות אותה עד לאחר הפסח, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שיו"ט שני של שביעי של פסח הוא ספק יו"ט ספק חול, ואיסור 'משהו', דהיינו, מה שחמץ אוסר אפילו במשהו, זה רק דין דרבנן, ולא החמירו על יו"ט שני של חג הפסח, ולכן מותר להשהות אותה עד לאחר הפסח, ולאכול אותה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א