השבוע למדנו:
* האם מותר להשתמש ביום טוב בהתקן בטיחות לכיריים? * האם מותר להקציף ביצים ביום טוב? * באיזה אופן ניתן להגעיל כלי על מנת להופכו מבשרי לחלבי?
מֵהלכות הבישול והאפייה ביום טוב
* האופה מאפה לצורך יום טוב, רשאי לאפות כמות גדולה של מאפים, למרות שאין בהם צורך ליום טוב, אם מילוי התנור במאפים גורם לאפייה טובה יותר של המאפה המיועד ליום טוב.
* התקן בטיחות לכיריים, הסוגר את צינור הגז במקרה שהאש כבתה, ומופעל עם הדלקת האש, אשר פועל באמצעות ייצור זרם חשמל, והפעלת 'אלקטרו־מגנט' – יש בהפעלתו חשש לאיסורי 'בונה', 'מכה בפטיש', ו'מוליד', אם מדאורייתא, ואם מדרבנן. כמה מפוסקי זמננו נקטו כי יש להימנע מהפעלתו ביום טוב; ויש שהתירו זאת.
* מותר להקציף ביצה ביום טוב (במקצף ידני), הגם שבכך היא הופכת מנוזל למוצק, ואין בכך איסור 'מוליד' ו'נולד', כיון שבפעולה הנעשית כחלק מההכנה לאכילה, אין איסור מוליד ונולד.
* הוצאת שמן מבזיך של נר דולק, נחשבת כפעולה של 'כיבוי', האסורה בשבת וביום טוב. ונחלקו הפוסקים אם מותר לעשות פעולה זו כדי להשתמש בשמן למאכל.
* לדעת רוב הראשונים, איסור הלישה בשבת מדאורייתא, הוא רק בשלב הגיבול, אבל מדרבנן אסור לערב את הנוזל אף ללא גיבול. ויש אומרים שהאיסור מן התורה הוא בעשיית כל אחד משני השלבים – עירוב הנוזל, או הגיבול. ונהגו להחמיר כדעה זו. מחלוקת זו, היא בנוגע לתערובת 'בר גיבול', ואילו בנוגע לתערובת שאינה 'בר גיבול', הדין שונה.
מֵהלכות 'מכשירי אוכל נפש'
* יצירת כלי, אסורה ביום טוב מדרבנן אף לצורך 'מכשירי אוכל נפש'. ויש אומרים, שגם תיקון כלי באופן שיהיה ראוי לשימוש, אסור, אף כשלא מדובר ביצירת כלי חדש; ויש להחמיר כדעה זו.
* מי שידע על הצורך בעשיית מלאכה לצורך מכשירי אוכל נפש בערב יום טוב, ושכח לעשותה בערב יום טוב, אינו רשאי לעשותה ביום טוב.
* בשנים קדמוניות, היו הכיריים והתנורים עשויים מחרס ומטיט, וכאשר הוסקו בפעם הראשונה, ובעודם חמים נשטפו במים צוננים, היה הדבר מחזקם מעט, ובכך כביכול הושלמה במידה מסוימת מלאכת עשייתם; ומסיבה זו, אסור היה לעשות פעולה זו ביום טוב.
* השחזת סכין, אינה נחשבת כמלאכת 'אוכל נפש', אלא כמכשירי אוכל נפש, משום שבדרך כלל היא נעשית בפעם אחת למשך תקופה ארוכה, וממילא לא ניתן להגדירהּ כחלק מתהליך הכנת האוכל.
* לגבי הלכות שונות, נאמר הביטוי: 'הלכה ואין מורים כן', ופירושו, שאין להורות הלכה זו למעשה לרבים, או לנהוג בפניהם בפועל בהתאם להלכה זו. ויש שכתבו שאין להורות הלכה זו אף ליחיד.
מֵהלכות הכשרת כלים ביום טוב
* חימום מים לצורך הגעלת כלים, אסור ביום טוב, משום שזו מלאכה לצורך 'מכשירי אוכל נפש', שמותרת ביום טוב רק כשלא היה ניתן לעשותה בערב יום טוב.
* 'ליבון קל', מותר ביום טוב לצורך 'אוכל נפש', בתנאי שמשתמשים בכלי לצורך הבישול או האפיה בעודו לוהט מהליבון; אבל 'ליבון חמור', אסור ביום טוב אף באופן זה.
* מעיקר הדין, מותר להגעיל כלי חלבי על מנת להופכו לבשרי, וכן להיפך; אך נהגו איסור בדבר. ואם ההגעלה נעשתה למטרה אחרת, מותר בהזדמנות זו להופכו מחלבי לבשרי, ולהיפך.