השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
תינוק שנולד בין השמשות של מוצאי שבת האם ברית המילה שלו תחול בשבת הבאה? • שכחו להביא את סכין המילה לפני שבת באיזה אופן מותר להביאו? • וכיצד ינהגו כאשר ישנה אפשרות להביא את התינוק אל מקום הסכין ויש אפשרות להביא את הסכין אל מקום התינוק? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"א סעיף ה' – סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
השו"ע מונה אופנים שבהם מילה אינה דוחה את השבת:
'אנדרוגינוס' - דהיינו, תינוק שיש לו סימני זכר וסימני נקבה, מילתו אינה דוחה שבת, כיוון שהוא ספק זכר ספק נקבה.
תינוק שנולד בין השמשות - כיוון שיש ספק האם המילה שלו יוצאת בשבת, ומוסיף המ"ב, שבין השמשות הכוונה לשתי בין השמשות, בין השמשות של כניסת שבת, וכן בין השמשות של יציאת שבת, ושיעור בין השמשות, יש מי שמיקל ואומר שזה קצת פחות מרבע שעה מצאת הכוכבים, וי"א ששיעור בין השמשות הוא מאז שהשמש מתכסה מעינינו ועד צאת הכוכבים, ומביא המ"ב עוד, שגם כאשר יש ספק ספיקא, דהיינו, תינוק שנולד בסוף יום השבת, ואנחנו מסופקים האם הוא נולד ביום השבת או בבין השמשות, גם אם הוא נולד בבין השמשות, אולי בין השמשות דינו כמו שבת, בכ"ז המילה שלו אינה דוחה את השבת.
תינוק שנולד מהול - אע"פ שלא שייך בו מילה, יש בו הטפת דם ברית, ואינה דוחה את השבת, ומבאר המ"ב בסי"ח, שאולי באמת הוא מהול לגמרי, והסיבה שאנחנו מצריכים הטפת דם ברית, היא מכיוון שאולי יש לו ערלה אבל היא כבושה, ומצד שני אולי באמת אין לו ערלה, ולכן מספק, הטפת דם ברית אינה דוחה את השבת.
יוצא דופן – תינוק שלא נולד בדרך הרגילה, אלא חתכו את בטן אמו ושלפו אותו, וטעם הדבר שמילתו אינה דוחה שבת, מבאר המ"ב בסקי"ח, כיוון שיש מי שאומר, שהסדר צריך להיות כמו שכתוב בפרשת תזריע, שהאמא טמאה לידה, וביום השמיני ימול בשר ערלתו, אבל מי שאמו לא טמאה לידה, אין מילתו דוחה שבת.
כותית שילדה ואח"כ נתגיירה – כיוון שבשעת הלידה לא הייתה טמאה לידה שהרי הייתה גויה, ממילא לא מקיימים את הדין של 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' שדוחה אפילו שבת.
מי שיש לו שתי ערלות – המ"ב מציע בזה שתי אפשרויות, או שיש לו שני גידים, או שיש בו שני עורות זה ע"ג זה, ומספק לא דוחה את השבת.
מכשירי מילה שאפשר לעשותם מער"ש, לא דוחים את השבת, ולא רק באיסור דאורייתא, אלא אפילו באיסור דרבנן לא דוחים את השבת, ולכן, אם שכחו להביא את האיזמל מער"ש, אסור לחלל שבת לא באיסור דאורייתא להביא אותו דרך רה"ר, וגם לא באיסור דרבנן להביא אותו דרך חצר שאינה מעורבת, כיוון שחז"ל העמידו את דבריהם גם במקום כרת, אבל מותר לומר לגוי שיעשה איסור דרבנן לצורך מכשירי מילה, כיוון ששבות דשבות לצורך מצוה מותר, והרי אמירה לעכו"ם שבות, ועכו"ם עצמו עושה רק איסור דרבנן, ולכן במקום מילה מותר, ואסור לומר לו לעבור איסור דאורייתא, ומה שמותר לומר לגוי לעבור על דרבנן, זה רק כאשר הדבר נצרך, ולכן, אם התינוק נמצא בבית, והוא רוצה להביאו לבהכנ"ס דרך חצר שאינה מעורבת, אע"פ שזה רק שבות דשבות, אסור, כיוון שאין הכרח למול את התינוק דווקא בבהכנ"ס, אלא יכול למול אותו בבית שלו.
כאשר יש אפשרות להביא את האיזמל אל התינוק, ויש אפשרות להביא את התינוק אל האיזמל, יביא את האיזמל לתינוק, כיוון שאם נביא את התינוק לאיזמל, הרי אחרי הברית יצטרכו להחזיר את התינוק לאמו, ונמצא א"כ שהגוי צריך לעשות שני איסורים, גם להביא את התינוק, וגם להחזירו, אבל כאשר מביא את האיזמל אל התינוק, מביא אותו פעם אחת, ואחרי המילה משאיר אותו שם, ומסיים הרמ"א 'ועיין לעיל סי' ש"ז', ומבאר המ"ב ששם מובא, שיש מי שאומר שמותר לומר לגוי לעבור אפילו על איסור דאורייתא במקום מצוה, אז כאן במקום מילה, אפשר יותר להקל.