יעקב א. לוסטיגמן
לרגל תחילת לימוד מסכת עירובין, על ידי רבבות לומדי 'הדף היומי' ברחבי העולם היהודי כולו, החלטנו להפנות זרקור לפעילות בתחום.
לאחר בדיקה קצרה, צץ ועלה שמו של הרב אברהם רינת, לשעבר רבו של המושב 'בית מאיר', כמי שעוסק רבות בתחום. שוחחנו עם הרב רינת, והבאנו לפניכם את עיקרי השיחה המרתקת, המקיפה את התחום המסתורי והלא מוכר, מכל כך הרבה זוויות.
"כולנו יודעים שנושא העירובין שייך בעיקר ליושבי ארץ הקודש", אומר הרב רינת במהלך השיחה שאנו מקיימים עמו. "נכון, בחוץ לארץ לא מצוי שמקיפים יישובים בעירוב, בגלל סיבות שונות ומגוונות. אבל בארץ, אין כמעט יישוב יהודי שאינו מוקף עירוב. בוודאי כשמדובר ביישוב שיש בו קהילה של יהודים שומרי מצוות, ולא משנה אם מדובר באשכנזים או בספרדים, בחרדים או בדתיים שאינם חרדים. אם מתגוררים במקום שומרי שבת, כמובן שגם דואגים לעירוב שיקיף את היישוב.
"אבל האמת היא – שברבים מהיישובים בארץ, העירוב אינו כשר למרבה הצער", אומר הרב רינת.
"אני לא מדבר על הידורי הלכה או חומרות", הוא מדגיש, "אני מדבר על תנאים בסיסיים בשולחן ערוך שלא מתקיימים ביישובים בארץ, וממילא העירוב המקיף אותם פסול, לפעמים הוא פסול מעיקרו ומעולם לא היה כשר, ובמקרים אחרים דווקא כן עשו עירוב ברמה סבירה, אבל לא תחזקו אותו כראוי והוא נפסל עד מהרה".
"מטבע הדברים ביישובים עם אוכלוסיה חזקה מאוד, יש יותר תשומת לב בעניין. יש פה ושם כמה אנשים שמבינים בהלכות עירוב ואם יש בעיות מספיק אחד כזה שיידע על כך ויעורר את חבריו עד שלבסוף הבעיה תבוא על פתרונה ההלכתי.
"אבל בישובים רבים מאוד זה לא המצב, והעירוב עומד בעלבונו שנים ארוכות בלי שמישהו שמבין בתחום טורח לבדוק אותו בצורה יסודית ולתקן את הטעון תיקון".
ביקשנו מהרב רינת שיספר לנו איך הגיע בכלל לעסוק בתחום: "האמת שאני מטבעי מאוד אוהב את ההלכה המעשית. כבר כשלמדתי בישיבת 'חברון' ידעתי שאחרי החתונה אפנה ללימודי הלכה. אני אוהב את ההיגיון שיש בהלכה, את הישרות, את העובדה שבהלכה חייבים להיצמד לקרקע המציאות, וכל סברה שלא תגיד, חייבת להיות מתורגמת להלכה פסוקה, זה שומר על קו המחשבה הישר והברור, את ההיגיון הצרוף שבכל הלכה והלכה.
"בשנים הראשונות לאחר נישואי גרתי במושב 'בית מאיר', ובאותה תקופה למדתי בטלז סטון בכולל הוראה של הגאון רבי אריה זילברשטיין שליט"א, מגיד השיעור המפורסם של 'הדף היומי בהלכה' ב'דרשו', ואז עסקו בהלכות עירובין שנלמדו ביסודיות ובעיון רב הלכה למעשה.
"כמובן שכשלומדים תחום הלכתי, יוצאים לבדוק מה קורה בשטח. הסתובבתי ביישוב שלנו וגיליתי שהעירוב אינו כשר. נחרדתי ומיד התחלתי לפעול בעניין, עשינו תיקונים מעין 'עזרה ראשונה', ובמקביל החלטתי שאני מקיף את היישוב כולו בעירוב שיהיה מהודר בעזרת ה'. אבל מלימוד הלכה יסודי ככל שיהיה אי אפשר להתחיל לפסוק בשטח. חיפשתי מומחה גדול בתחום, וזכיתי לעשות 'שימוש', אצל הג"ר מנחם מושקוביץ, שהוא ממש אחד המומחים הגדולים ביותר בארץ בתחום. זה לא היה קל, אבל התעקשתי מאוד ונצמדתי אליו במשך מספר שנים ואפילו עשיתי יחד אתו כמה וכמה עירובין בבתי חולים שונים ובמקומות אחרים. כמובן שבאותה תקופה גם עשיתי את העירוב בבית מאיר וב"ה העמדנו שם עירוב כשר ומהודר".
"הלכות עירובין נתפסות כמקצוע בפני עצמו. משהו שרב רגיל מהשורה לא כל כך מבין בו. לך לרב בית כנסת ותבקש ממנו שייתן כשרות על משחטת עופות. הוא יוכל לעשות זאת? כמובן שלא. כשרות עופות זה מקצוע. ללמוד את ההלכה זה לא מספיק. צריך ללמוד את הפרקטיקה, איך בודקים, מתי בודקים, עם אלו כלים צריך להשתמש, איך מוודאים שלא יתערבו טריפות בעופות כשרים חלילה ועוד ועוד. זה עניין של ניסיון ולפעמים גם של ידע טכני.
"אם בכשרות העופות כך, אז גם בעירובין. ההלכות עצמן נתפסות כמורכבות ורבנים רבים בכלל לא עוסקים בהן, וגם מי שכן מכיר את ההלכות אין לו שום היכרות עם השטח עצמו. הוא יכול להעמיד עירוב כשר, אבל בצורה כזאת שלא תאפשר לו להישאר כשר לאורך זמן.
"לא זו אף זו, עירוב זה דבר יקר. מדובר בעבודה של ימים ואפילו שבועות להקיף ישוב בעירוב. כל עמוד עלול לעורר ויכוח עם תושבים וחקלאים שלא רוצים כאן עמוד או שם, הציוד עצמו יקר, העבודה צריכה להתבצע על ידי מומחים בתחום אם רוצים שהעירוב יהיה כשר, ואחרי שהשקעת כסף רב, צריך להשקיע גם בתחזוקה, שזאת הוצאה לא קטנה. כשאין ביקוש מספיק מצד הציבור, כמובן שהמועצות והעיריות לא מתלהבות להשקיע כסף בעניין הזה".
"אספר לך סיפור מזעזע: יום אחד נקראתי לבית מלון בעיר ערבית שיש בה בית מלון כשר. הרב שנותן את הכשרות למלון, דרש גם שיקיפו אותו בעירוב בכשר למהדרין, ואני הוזמנתי לבצע את המלאכה.
"תוך כדי העבודה, שאל אותי הבעלים של המלון, למה הוא אף פעם לא שמע על עירוב. "אני אמנם ערבי", הוא אומר לי, "אבל עבדתי לא מעט עם יהודים שבאו למלון והיו כאן שבתות כל שנה. בחיים לא שמעתי על המושג הזה שנקרא 'עירוב'". הוא סיפר לי על ארגונים ידועים ומפורסמים שעשו בתחומו שבתות התאחדות וכדו', ולא ידעו בכלל שהם צריכים לשאול אם יש במקום עירוב.
"מי שלא יודע את ההלכות, בטוח שבבתי מלון אין שום בעיה זה הכל רשות אחת. אבל זאת טעות חמורה כמובן. כל אחד יש לו 'רשות היחיד' בחדר שלו במלון. המסדרונות הם כבר לא רשות היחיד, ובוודאי שלא חדר האוכל או החצר של המלון. אפילו אם המלון כולו מוקף וסגור כמבנה אחד, זה עדיין לא כולל אותו לרשות אחת לעניין רשויות השבת, אם לא עירבו על פת כדת וכדין.
"אנשים פשוט עברו על איסורי שבת שנה אחרי שנה בלי שידעו בכלל. ביניהם היו גם רבנים של הארגון שבאו לשבות איתם ולשאת בפניהם דרשות וכו'.
"בהקשר זה אספר שעשינו פעם עירוב מהודר מאוד לאחת השכונות בבני ברק, ולקחנו איש מקצוע בעל שם בתחומו, אבל חסר כל ניסיון בתחום העירובין. נתנו לו מפה מפורטת עם מפרט טכני מאוד ברור והוראות מדויקות כל דבר איך לעשות, ובכל זאת היינו צריכים לבצע עשרות ואולי אפילו מאות תיקונים.
"מאז למדתי שחייבים לעבוד עם אנשי מקצוע שיש להם ידע וניסיון בתחום, שמכירים את הדרישות ויודעים בדיוק איך לעשות זאת".
הרב רינת מוסיף כי בתקופה האחרונה החל לאסוף מפות של יישובים שונים בארץ, עם שרטוט ברור של תוואי העירוב בכל עיר ויישוב. "היעד שלנו הוא שתהיה מפה כזאת על כל יישוב בארץ ובעולם שיש בו עירוב, וכל מי שרוצה יוכל לבדוק בדיוק איפה עובר העירוב, ומי הוא הבודק הממונה באותה עיר כדי שהוא יוכל לדבר אתו. כבר עכשיו יש לנו כמה עשרות ישובים שמעודכנים, והעבודה נמשכת לאט לאט בסייעתא דשמיא.
"לסיום", מסכם הרב רינת, אני רוצה לצטט את דבריו של מורי ורבי הרב מושקוביץ שליט"א: "עירוב שהוא 99 אחוז כשר, הרי הוא 100 אחוז פסול.
"כי בעירוב כל פסול אחד קטן בקצה הכי מרוחק של העיר או היישוב, פוסל את העירוב של העיר כולה. ולכן ההלכות הללו הן חמורות שבחמורות. אני יודע שרבים נמנעים מלטלטל בשבת, אפילו במקום שיש בו עירוב, כי הם מחמירים על עצמם, אבל אני רוצה לומר שמי שיודע ובקי בהלכה ובפרקטיקה של העירובין, יודע שזאת בכלל לא חומרה, ובהרבה מאוד מקומות זה איסור גמור לטלטל בשבת, למרות שהם מוקפים עירוב.
"ואחרי כל הפעולות והדיבורים, לא נותר לנו אלא להתפלל לקב"ה שיסיר שטן מלפנינו ומאחרינו, ויגן עלינו מכל שמץ של איסור מדאורייתא ומדרבנן, ואני תקווה שהעיסוק במסכת עירובין שמתרבה בימים אלו כשרבבות לומדי 'הדף היומי' מתחילים את המסכת, יחולל מהפכה בתחום, והלכות אלו יזכו לכבוד הראוי להן, כחלק מרכזי ומשמעותי בהלכות השבת".