המעשה דלהלן אירע עם ילד בן תשע הרגיש לגלוטן. מעולם לא היו לו בעיות אכילה, תמיד אכל מה שמותר וטוב לו. אולם יום אחד חזר הילד מתלמוד התורה והודיע שהוא מסרב לשמור על הדיאטה. "אני רוצה עוגיות ופיצה!" הכריז. לא הועילו תחנוני ההורים… וכשאין מוצא ואין ברירה, פונים לשאול באורים ותומים. יצאו ההורים יחד עם בנם לבני ברק, לביתו של מרן ראש הישיבה זצ"ל. סיפרו לו כי הילד סובל מציליאק אולם מסרב לשמור על הדיאטה המומלצת.
ראש הישיבה, ששמר אף הוא על דיאטה קפדנית ונטולת גלוטן, הישיר מבט לעבר הילדון ושאל אותו: "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?" ענה הילד: "אני רוצה להיות גדול הדור". הרב לא חייך ולא צחק. הוא שמע היטב את תשובת הילד, הנהן בראשו ואמר: "תדע לך, שהיום קשה מאוד להיות 'גדול'. יש לילדים של היום כל כך הרבה דברים טובים ודברים יפים. כל מה שילד רוצה הוא מקבל מיד! אבל בשביל להיות 'גדול', בשביל לצמוח באמת, צריך לדעת לומר "לא". צריך לדעת לסרב להצעות ולפיתויים".
כך אמר הרב שטיינמן, ואז החזיק בכף ידו של הילד ואמר: "אני חושב שאם יהיה מישהו שיצמח להיות 'גדול' אמיתי, הוא יהיה דווקא ילד שסובל מציליאק או סוכרת או דבר דומה. אני חושב שדווקא ילד שיודע לומר 'לא' ומתאפק ועובד על יצרו יוכל לגדול באמת". כך אמר הרב ובירך את הילד בברכה חמה ולבבית.
הילד שמע את הדברים, חייך באושר ויצא החוצה עם חיוך מנצח. "ומה עם הגלוטן?" שאלה האם הנרגשת, אך הילד ענה בפשטות: "אני לא אגע בגלוטן בחיים! הראש ישיבה אמר שכך מתאמנים והופכים להיות 'גדולים'".
(כאיל תערוג וארא תשע"ח)