תקציר הפרקים הקודמים:
בערבו של יום חמישי בשבוע יצא מרנא החפץ חיים לעיר אראני, לאחר שחזה בחלומו גזירה קשה המרחפת על העיירה ראדין. בבוקר יום השבת פרצה דלקה באסמו של אחד הנוכרים, וכמעט כל בתי העיירה עלו באש. החפץ חיים יצא לגייס תרומות לצורך שיקום העיירה, ושב כעבור עשרה שבועות, אך כעבור זמן קצר נפטרה רעיתו הרבנית. מכתב מגיע מעורך דין יהודי מוילנא, המציין כי על פי החוק בממלכת רוסיה, תושבי עיירה שנשרפה באש יכולים לבקש סיוע כספי מקרן ממשלתית שהוקמה במיוחד לשם כך, רבי אריה לייב הכהן מגיש את הבקשה כדת וכדין, וכעבור חודשים אחדים נשמעות נקישות על דלת ביתו של אביו החפץ חיים.
האורח הלא קרוא נענה ברצון להזמנתו של רבי אריה לייב, ונכנס אל תוך הבית כדי להינצל מהקור העז ששרר בחוץ. היה זה אותו יהודי דובר רוסית שלפני חודשים אחדים התלווה לבן החפץ חיים ללשכת המושל בווילנא, כדי להגיש את הבקשה לקבלת מימון עבור העיירה השרופה.
החפץ חיים ובנו תלו מבט תמה ביהודי שהגיע בריצה מהירה כל כך, וחכו לשמוע איזו בשורה הוא נושא עמו. לאחר שחיכך מעט את כפות ידיו זו בזו כדי להפשירן, שלף מכיס מעילו עיתון שנדפס בשפה הרוסית, ושעסק בחדשות מחצר המלכות והחוקים החדשים שנחקקו על ידה.
"כתוב כאן שהמלכות אישרה את בקשתם של תושבי ראדין", התפרצו לבסוף המילים מפיו של האורח הנרגש, "סכום של 25 אלף רובלים יועבר מקרן הסיוע הממשלתית, לטובת שיקומה של העיירה".
תדהמה השתררה בחדר, ולאחר זמן קצר אמר החפץ חיים בקול מלא שמחה: זה מה שאמר הכתוב 'לב מלך ביד ה', אל כל אשר יחפוץ יטנו' (משלי כ"א)".
חיש מהר עשתה לה הבשורה המשמחת כנפיים. תושבי העיירה ששו ושמחו כמוצאי שלל רב, כי אכן הובטח להם על ידי המלכות שלל רב. הייאוש שאחז בחלקם לנוכח המחסור החמור שהכה בהם כשנשרפו בתיהם על רכושם, התהפך באחת לתקווה גדולה.
אך כפי שעברו חודשים ארוכים מאז הוגשה הבקשה ועד שהתקבלה ההחלטה לאשר אותה ולהעניק מימון בסך 25 אלף רובלים, כך עברו חודשים ארוכים מאז אישור הבקשה ועד העברת הכספים בפועל. עם זאת, התושבים החלו לתכנן את עתידם על סמך הבשורה המשמחת, ומעתה יכלו ללוות ולהלוות כספים אלו לאלו, כשהם מקווים לפרוע את הקפותיהם לאחר שיתקבל הסיוע הכספי המיוחל.
פרנסי הקהל עמדו בקשר שוטף עם הרשויות כדי לבחון את מידת ההתקדמות בהעברת המימון הממשלתי לשיקום העיירה, ועוד לפני שהמזומנים נראו באופק כבר בוצעה החלוקה שלהם על פי פקידים ממשלתיים שקצבו כמה תקבל כל משפחה, לפי מספר הנפשות ומצבה הכלכלי. חלק מהבתים בראדין היו מבוטחים לפני השרפה בחברת ביטוח ארצית, ונתונים אלו נלקחו גם הם בחשבון כשחולקה ההקצבה בין כולם.
**
שבועות וחודשים חלפו עברו, החורף הקפוא החל לקפל את שיפולי אדרתו הצחורה מהעיירה השרופה למחצה, ואת מקומו החל לתפוס מזג אוויר נעים ואביבי. קולות הפטישים ההולמים בעוז בבתי העיירה ההולכים ונבנים, נשמעו באוזניהם של תושבי ראדין כנעימה ערבה לאוזן.
מרנא החפץ חיים החל לפנות את לבו מהדאגה הבלתי פוסקת לצרכי הציבור, ולהשקיע את עצמו ביתר שאת בהמשך כתיבת הכרך השישי והאחרון של המשנה הברורה, לאחר שכבר הדפיס את הכרך החמישי הראשונים בשנת תרס"ב, שנה לפני השרפה הגדולה.
חודש ניסן הגיע במלוא תפארתו. תושבי ראדין עודם מצטופפים בבתים המעטים שכבר הושלמה בנייתם, אבל לא היה בכך כדי לעצור את ההכנות הקדחתניות לקראת חג הפסח. אלו ששפר עליהם מצבם הכלכלי לעומת האחרים עזרו לאחיהם העניים מהם, ויחדיו רכשו תושבי העיירה קמח למצה שמורה, אפו את מצותיהם בחדווה והתכוננו לחג הפסח.
ליל הסדר הראשון וזה שלמחרת נחגגו ברוב פאר והדר, כאשר השיגה ידם של התושבים שהחלו לשקם את חייהם. האווירה היתה חגיגית במיוחד, והשמועות על כך שמועד חלוקת המימון הממשלתי מתקרב רק הוסיפו למצב רוחם המרומם של התושבים.
כשמלאה שנה לשרפה הגדולה שכילתה כ-200 מבתי העיירה, כבר הביטו יהודי ראדין על המאורע הטראגי כעל חוויה השייכת לעבר. עוד רגע קט יבוא המימון הממשלתי, והעיירה תשוב לאיתנה הראשון. כבר עתה בנויים רוב הבתים לפחות באופן חלקי, ועד מהרה תהיה ראדין עיירה נקיה ומטופחת, שכמעט כל בתיה חדשים ורעננים. חלק מהתושבים אפילו הצליחו לשפר את איכות הדיור שלהם, כשבנו את בתיהם החדשים מרווחים ונאים יותר מבתיהם הישנים שעלו בלהבות.
והנה יצאה אש מביתו של אחד הערלים שהתגורר ברחוב הגויים, ומשב רוח עז סחף עמו גזיר עץ בוער בלהבות, כשהוא מדלג מעל שורה של בתים חדשים שבנייתם היתה בשלבי הסיום. לפיד האש מתעופף ברוח, נע ונד אנה ואנה בעודו מותיר אחריו שובל דקיק של עשן שחור. תושבים נדהמים עקבו אחריו בבעתה ונחרדו לראות כי הלפיד מתקרב במהירות לעבר חצר ביתו של מאור הגולה, מרנא החפץ חיים.