שאלה: אשה התעוררה משנתה לקול בכי התינוקת וחיפשה את המוצץ שנאבד לה ללא הועיל, והתינוקת ממשיכה לצרוח והעירה את בני הבית וכולם נרתמו לחיפושים אחר המוצץ האבוד, עד שמתוך לחץ נשבעה שתקנה 12 מוצצים לתינוקת וגם שתים עשרה מוצצים לתינוק כך שלא יהיה מצב שיאבד המוצץ, וכעת היא שואלת כיצד לקיים שבועתה?
- כיון שהיא משתמשת במוצצים יקרים שמחירם 35 ₪ לזוג, האם חייבת לקנות 24 מוצצים יקרי בכמה מאות שקלים, או שיכולה לצאת ידי חובה במוצצים פשוטים?
- האם יועיל לקנות 24 מוצצים ולאחר עשיית קנין המועיל ע"פ הלכה להחזירם לחנות?
- האם הבעל מחויב לשלם כסף לקיים שבועת אשתו, שהרי כל כספה משועבד לבעלה?
תשובה: תחלה יש לדעת חומר איסור שבועה שנאמר בה לא ינקה ויש סוברים שאין מועיל לה התרה, ובשו"ע יו"ד סי' ר"ל מבואר שאפשר להתיר שבועה וכתב הרמ"א שאין להתיר אלא מדוחק, וכתב השך שיש להחמיר על אותם הפרוצים בנדרים ושבועות לתת להם להתענות בה"ב או שיתנו סכום כסף לצדקה.
עתה נראה נ"ד שלא פירשה בלשונה איזה מוצצים תקנה וגם לא פירשה לכמה זמן אך ענין הנדר היה בכדי שיהיה מצוי מוצצים בבית, וכיון שהתינוקים רגילים למוצצים יקרים א"כ השבועה מחייבת לקנות 24 מוצצים יקרים, וכן לא יועיל לקנות ולהחזיר שכוונת השבועה – שיהיו המוצצים מוכנים לשימוש בבית, ועיין יו"ד סי' ר"י בנודר מפת סתם ולא פירש דוקא חיטים שדעת הב"ח וש"ך שנאסר בכל מיני פת.
אך יתכן דכיון דבפיה לא פירשה מוצץ יקר אף שכפי הענין נראה שלזה כוונה בכל זאת לא נתחייבה כדין ידים שאין מוכיחות בנדרים ויעוי' בזה אריכות בשו"ת חוות יאיר (סי' ט"ו) ויש לפלפל בזה, ובמעשה של חוני המעגל בתענית (כג:) שנשבע שלא יצא מעיגול עד שירדו גשמים, התחילו הגשמים מנטפים אף שהגשמים הם רק להפר שבועתו, משמע אף שלא כיון לטפטוף אלא להרבה גשם הותרה שבועתו.
והעיקר מה שיש לדון שאשה שנשואה אין לה כסף מלשה ואין חיוב על בעלה לשלם את נדריה כמבואר בתוס' (נדרים לה: וב"מ קדי) שאם כן תדור בכל יום ותבזבז ממון בעלה.
לכן יש לעשות לה התרה לשבועה לאחר שיחמירו עליה לקבל על עצמה איזה דבר לכפרה ותשובה בלי נדר.