השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
ספינה שמחיצותיה בגובה י' טפחים מהנהר, מדוע מספיק שבזיז היוצא ממנה יהיה שיעור כל שהוא בכדי שיהיה מותר למלאות מים מהים? • שני ספינות המפליגות כשהם צמודות, האם מותר להעביר חפצים מהאחת אל השנייה? • ומה הדין באופן ששני הספינות בבעלות שני בני אדם שונים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ה סעיף א' בחלקו השני במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
סעיף זה עוסק באיזה אופן מותר לשאוב מים מהנהר , ולהכניס אותם לתוך הבית או הספינה, כפי שלמדנו בחלקו הראשון של הסעיף, יש חילוק בין בית לספינה, אדם שביתו סמוך לנהר, ורוצה לשאוב בשבת מים מהנהר שהוא כרמלית, אל ביתו הוא רה"י, בכדי שיהיה מותר, צריך שמהבית תצא איזה שהוא מרפסת, שיש בה נקב, ודרך הנקב הוא משלשל את הדלי עם החבל, ושואב מים מהנהר, ובתנאי שהנקב מוקף מחיצות שבגובהם י' טפחים, והחלל שביניהם לפחות ד' על ד', שאז אנחנו אומרים, גוד אחית מחיצתא, ורואים כמו שהמחיצות יורדות למטה אל תוך המים, וממילא המקום שבו הוא ממלא את המים גם הוא מוקף במחיצות, נמצא א"כ ששואב את המים במקום שהוא מוקף מחיצות שזה רה"י, ומכניס אל הבית שגם הוא רה"י, וכאשר מדובר בספינה שאין לאדם אפשרות להוציא מרפסת וכנ"ל, חז"ל הקלו ואמרו, שכדי להכניס מים מהנהר לספינה, מספיק שיצא מהספינה זיז שברוחבו ד' על ד' טפחים, ואז אנחנו אומרים, 'כוף מחיצות וגוד אחית', דהיינו, שהוי כמו שהמחיצות של אותו זיז עומדות, וכמו שהם יורדות עד למטה, ונמצא שהמקום בו הוא ממלא את המים מוקף במחיצות, וממילא הוא מעביר את המים ברה"י אל הספינה שהיא גם רה"י.
זה הכל כאשר גובהם של מחיצות הספינה פחות מי' טפחים מגובה פני הנהר, אבל ספינה שגובה מחיצותיה י' טפחים מפני הנהר, א"צ שבזיז יהיה ד' על ד', אלא מספיק שהוא מוציא זיז כל שהוא, בכדי שיהיה מותר לו למלאות מים מהנהר ולהכניס לספינה, והטעם, כיון שמחיצות הספינה גבוהות י' טפחים מגובה פני הנהר, כאשר הוא שואב מים ומכניס לתוך הספינה, הוא מעביר אותם דרך מקום פטור.
אדם הרוצה לשפוך מי שופכין מהספינה שהיא רה"י אל הים שהוא כרמלית, יש בזה היתר נוסף, והוא, שישפכם על דופני הספינה מבחוץ, והם מעצמם מתגלגלים ויורדים אל הים, שכיוון שזה כחו, כחו בכרמלית לא גזרו, ומביא המ"ב, שה"ה אם יש לו שאר פסולת, הוא יכול להניח על עובי דופני הספינה מלמעלה, והם מעצמם מתגלגלים אל הים, כיוון שהוא לא עושה זאת בידיים.
הרמ"א אומר, שני ספינות שמפליגות בים והם צמודות אחת אל השנייה, אסור להעביר חפצים מאחת אל השנייה, והחזו"א (בסי' צ"ח סק"ז) חולק על דברי המ"ב ומבאר, שסיבת האיסור הוא, כיוון שהוא מעביר את החפצים דרך הים, ונמצא שמעביר מרה"י לרה"י דרך אוויר של כרמלית, אבל מותר בב' אופנים:
א. מחיצותיה של הספינות גבוהות למעלה מי' טפחים שאז מעביר דרך מקום פטור.
ב. הספינות קשורות אחת לשנייה שאז אין הפסק אוויר ביניהם.
באופן ששני הספינות הם של שני בני אדם שונים, אסור להוציא מרה"י אחת לשנייה אא"כ עשו עירובי חצרות, והמ"ב מביא בשם הבית מאיר, שגם עירוב לא יועיל אם הספינות לא קשורות אחת אל השנייה, כיוון שחוששים שמא הם יתנתקו ,וממילא לא יועיל עירוב, שהרי העירוב מחבר.