יום ראשון י"ט באדר א' תשע"ט
רשות היחיד המשמשת כבריכה בלבד – האם מותר לטלטל בתוכה?
'קרפֵּף' שהוקף לשֵׁם הקמת בריכה בתוכו, אינו נחשב כמוקף לדירה. אולם, קרפף שהוקף לשם תשמישי דירה, ולאחר מכן הוקמה בתוכו בריכה, אף אם היא תופסת את כל שטח הקרפף, או שהוקם בו מאגר מים לצרכים אחרים – אין המים מבטלים שֵׁם דירה מהקרפף.
ויש אומרים שדווקא אם מאגר המים תופס אם מילא את כל הקרפף במים, בטֵל שם דירה ממנו, כיון שאין דרכו של אדם לעשות כן בקרפף; אבל אם לא מילא את כולו אלא את רובו בלבד, אף לדעה זו לא בטֵל שם דירה מהקרפף.
ונחלקו ראשונים אם היתר זה הוא דווקא במים הראויים לשתייה, או אף במים שאינם ראויים לשתייה, אך ראויים לשימושי דירה אחרים, כגון כביסה. ולהלכה, יש להקל.
אבל מים שאינם שאינם ראויים לשימושי דירה, וכגון מים עכורים מאוד – דין הקרפף כדין קרפף שזרעו בתוכו זרעים, שבתנאים מסוימים בטֵל ממנו שם דירה, ראה שולחן ערוך סעיפים ט' וי'.
[שו"ע שנח, יא, משנ"ב פד, פה, פז, פח ו־פט, ושעה"צ פא ו־פד; ביאורים ומוספים דרשו, 39]
שלולית מים בגובה ארבעים ס"מ – היתכן שאוסרת את הטלטול ברשות היחיד?
בהמשך לאמוּר: יש מהראשונים שסוברים שמים שאינם ראויים לשימושי דירה מבטלים שֵׁם דירה מה'קרפֵּף' רק כשיש בעומקם עשרה טפחים, אבל בפחות מעומק זה, נחשבים המים כרפש בעלמא, שטפֵל לקרפף.
ויש שנראה מדבריו כי לדעה זו, השטח במאגר המים שאינו עמוק עשרה נכלל בחשבון שטח המים לעניין ביטול שם דירה (על פי הסעיפים הנזכרים לעיל, ראה שם); ויש אומרים שרק השטח במאגר שעומקו עשרה טפחים, נכלל בחשבון השטח המבטל שם דירה.
אולם, יש מהראשונים שסוברים כי אף מים שעומקם פחות מעשרה טפחים, מבטלים שם דירה, כיון שהמקום אינו ראוי לשימושי דירה. וראוי להחמיר כדבריהם, ובשעת הדחק ניתן להקל.
ומים שעומקם פחות משלושה טפחים – יש אומרים שאף לדעה זו טפֵלים לקרקע ונחשבים כחלק ממנה, ומה גם שהמקום ראוי לשימושי דירה; ויש אומרים שלדעה זו תלוי ההיתר באם משתמשים במקום זה בפועל לשימושי דירה.
[שו"ע שנח, יא, משנ"ב צ, וביה"ל ד"ה והוא; וראה שם ד"ה דינם; ביאורים ומוספים דרשו, 42 ו־44; וראה שם, 43]
בור באמצע החצר – האם מותר להכניס לתוכו חפצים שהובאו מהבית?
בהמשך לאמוּר: לדעה הסוברת שרק מים שעומקם עשרה טפחים מבטלים שֵׁם דירה – יש להעמיד הלכה זו במאגר מים המגיע לעומק עשרה טפחים רק לאחר מרחק של יותר מארבע אמות משפתו; שאם לא כן, עומק מאגר המים עצמו נחשב כמחיצה שגובהה עשרה טפחים, והוא מבדיל בין ה'קרפֵּף' למים, וממילא אין המים מבטלים מהקרפף שם דירה.
וכשאכן נחשב עומק המאגר כמחיצה, דין המאגר עצמו כקרפף שלא הוקף לדירה. וכן כל חפירה אחרת שעומקה עשרה טפחים, ורוחבה ארבעה על ארבעה טפחים, ואינה משמשת לשימושי דירה – למרות שהיא בתוך שטח קרפף שהוקף לדירה, דינהּ כקרפף שלא הוקף לדירה.
אולם, אם שטח החפירה הוא פחות מבית סאתיים – יש שמצדד שהיא טפֵלה לקרפף ונחשבת כמוקפת לדירה; ויש שנראה מדבריו שדינהּ כקרפף שלא הוקף לדירה, ולמרות שמותר לטלטל בתוכה, כיון שגודלהּ פחות מבית סאתיים, אסור להעביר חפצים ממנה לבית מגורים, ולהיפך, (ראה תקציר לשלשום).
[משנ"ב שנח, פא, ושעה"צ פה; ביאורים ומוספים דרשו, 41, וראה עוד שם]