וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב (ויקרא יד ד)
בריחתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל מן הכבוד היתה לשם דבר. מספר בן אחותו רבי אברהם יוסף לייזרזון שליט"א:
פעם התלוויתי אליו למעמד חלוקת קרן הפרסים של רבי אברהם הכהן במלון תמיר. כאשר הגענו לפאתי האולם, נשא אז הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל את משאו. רבי שלמה זלמן שלא רצה להיכנס באמצע הדרשה, נותר לעמוד עמי ברחבה. לפתע נדמה היה כי הרב ואזנר סיים את הדרשה, או אז נכנס רש"ז לאולם לקול שירה נלהבת של 'ימים על ימי מלך תוסיף'.
אך נתברר שלמעשה זה התרחש עדיין באמצע נאומו של הגר"ש ואזנר, שעשה לרגע אתנחתא. כאשר התברר לרש"ז כי הוא קטע את הנאום, לא ידע נפשו מרוב צער ועגמת נפש, גם לאחר שביקש בתחנונים את סליחתו ומחילתו של הגר"ש ואזנר.
בדרכנו חזרה למעונו בשערי חסד, הוא לא הוציא הגה מפיו, והיה שקוע בכאבו, עד כדי כך שהתבטא בחריפות ואמר לי: "אסור לי ללכת לאירועים בציבור. אני גורם לפגיעה בכבוד התורה ובכבוד חכמים"…
ואכן, בבואנו לשערי חסד המתינה לו משלחת של בני גאב"ד ערלוי זצ"ל, שהגיעה להזמינו לאירוע דומה למחרת, ואז שלא כדרכו יצא רש"ז מגדרו ואמר נחרצות: "אין לי מנוחה על שגרמתי פגיעה לגאון הגדול לפני שעה קלה במלון תמיר. אנשים מדמים לעצמם שהם מעניקים לי כבוד, אך הם שופכים את דמי. אני לא אבוא לכנס"…
רבי שלמה זלמן הקפיד תמיד לחתום בקריאות קודש ובמכתבי רבנים בשולי הנייר, במקום הכי פחות בולט, באומרו: "צריך להשאיר מקום לגדולי ישראל"… אך לאחר שהחתימות פורסמו בעיתונות החרדית וראה את שמו מופיע בראש העמוד, תמה ואמר: "הרי חתמתי למטה"… והוסיף: "כנראה שזה בגלל ששם משפחתי מתחיל בא', אך אינני מבין מדוע מפרסמים לפי שם המשפחה ולא לפי השם הפרטי"…
(איש לרעהו)