לכנס יחדיו קבוצה של מגידי שיעורים בדף היומי, היא פעולה לא פשוטה בעליל, מהסיבה הפשוטה שכמעט אין שעה בשעות הערב בה הם פנויים. ובכל זאת, לכבוד גודל השעה, ההכנות וההתרגשות הגדולה לסיום מחזור נוסף של הדף היומי, התכנסה ובאה קבוצה חשובה ומפוארת של מגידי שיעורי הדף היומי בעיר אלעד אל משרדי מערכת העיתון המקומי 'קוראים אלעד', כדי לשוחח על הזכות והחובה הגדולה שבמסירות שיעורי הדף היומי, ערב אחר ערב, במשך שנים רצופות, וכדי לעודד ולהמריץ את כל מי שעדיין משום מה לא הצטרף אל ה'קביעות עיתים לתורה'.
הפאנל המרתק התקיים לפני כשלושה חדשים, בהשתתפותו של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, שהעלה את הדברים על הכתב. הפאנל במלואו התפרסם בגיליון חג הסוכות של 'קוראים אלעד' תש"פ, ובאדיבותם אנו מביאים כאן קטעים נבחרים מתוך הכתבה המרתקת.
משתתפי הפאנל הם הרה"ג רבי ישראל לייפער שליט"א, מגיד שיעור הדף היומי הראשון והוותיק בעיר ובנו של כ"ק האדמו"ר מחוסט שליט"א; הרה"ג רבי איתן גברא שליט"א, ר"מ בישיבה הגדולה 'נחלת אשר' ומגיד השיעור בקהילת 'רעות'; הרה"ג רבי רחמים ברכץ שליט"א, ר"מ בישיבת 'דרך חיים' ומגיד השיעור בביהכנ"ס 'אחיעזר'; הרה"ג רבי שלמה ולס שליט"א ראש ארגון החיזוק המקומי 'מצדיקי הרבים' ומגיד השיעור בביהכנ"ס 'זכור לאברהם' וגם בראש העין; הרה"ג רבי מרדכי טביוביץ' שליט"א, מטובי הלומדים בכולל 'מדרש אליהו' ומגיד השיעור בביהכנ"ס מאקווא, והרה"ג רבי איתמר גוטל שליט"א, מטובי הלומדים בכולל 'מדרש אליהו', מחנך אהוב בת"ת ברסלב בעיר ומגיד השיעור בביהכנ"ס 'דרך החיים'.
הלומד הגיע היישר מהניתוח
הרב ברכץ: כדי להתמיד באופן עקבי ולהצליח בלימוד הדף היומי – חייבים החלטה נחושה ועוצמתית, אבל מי שעושה את זה, מצליח. אחד מלומדי השיעור אצלי עבר ניתוח שבר בשעה 5.30 אחר הצהריים. הניתוח הסתיים, וכעבור שעתיים אנו יושבים, מתחילים את השיעור – והלומד הקבוע נכנס לבית המדרש, עם פיז'מה של בית החולים והצמיד על היד, מחובר לאינפוזיה, והתיישב ללמוד את הדף היומי. הוא הקשיב לשיעור, התפלל מעריב ושב מיד לבית החולים. אל תחשבו שהוא קיבל אישור רפואי לצאת מבית החולים כמה דקות לאחר הניתוח… הוא פשוט ברח משם, כדי ללמוד את שיעורו הקבוע.
יש אצלנו בשיעור יהודי שגר באלעד ועבר לבני ברק והוא ממשיך להגיע לשיעור בכל ערב היישר מבני ברק. ישנו יהודי המגיע בקביעות מפתח תקווה. יהודים שלא ידעו בתחילת הדרך לקרוא גמרא וכעת הם מבינים היטב את המהלך בכל דפי הגמרא, להקשות ולתרץ, להבין ולהסביר.
הרב לייפער: סבא שלי, הגאון רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל הורה לנו, נכדיו, להשקיע בהרבצת תורה לרבים. הוא הדגיש לנו בצוואתו ש"תלמוד תורה דרבים" כולל שיעור של 3 אנשים, וצריך להשקיע שאם יש כבר 3 יהודים שרוצים ללמוד תורה יחד, צריך ללמד אותם בכל לב. הסבא הגרש"א אונסדורפר זצ"ל מסר שיעורים בכל יום ויום מבוקר ועד ערב והוא הדריך אותי להכין כל דף לפחות 3 פעמים לפני מסירתו.
צריך להבין שמה שמחזיק את הציבור להגיע לשיעורים – הוא מסירות הנפש של מגיד השיעור, וכשמוסר השיעור מוותר ומשקיע הרבה למען השיעור, זוהי דוגמה אישית לציבור, שמבין שאם המגיד שיעור טורח ובא כל ערב לשיעור ללא הפסקות, גם הם משתדלים בכל כוחם לעשות את זה. כאשר מגיד השיעור מרבה להביא ממלא מקום, חשים לומדי השיעור שהוא עצמו לא עקבי וגם הם הולכים בעיקבותיו והם אינם עקביים בהשתתפותם בשיעור.
אז כיצד מתנהלים מול אירועים משפחתיים וכדומה?
הרב גברא: בני המשפחה של מגיד השיעור יודעים כבר שהוא לא יגיע לאירועים משפחתיים, אפילו בדרגת קרבה ראשונה, לפני השעה עשר.
הרב גוטל: ומי שמגיע לו צל"ש על זה, הן נשות מגידי השיעורים, שפעמים רבות צריכות לנסוע או ללכת לאירועים משפחתיים לבדן, עד שהבעל מצטרף אליהן, רק לאחר השיעור. ישנם רבים מלומדי השיעורים עצמם, שמאחרים בקביעות לאירועים ושמחות משפחתיות כדי לא להפסיד חלילה את השיעור. אך כשמדובר באשתו של מגיד השיעור, היא מקריבה בכפליים, כי מגיד השיעור צריך גם זמן ממושך כדי להכין בו את השיעור כראוי ועזרתו מוכנה לאפשר לו את זה, הרבה פעמים על חשבון צרכי הבית.
הרב ברכץ: יש אצלי בשיעור טכנאי מזגנים, שמגיע לשיעור גם על חשבון סכומי כסף גדולים. מזמינים אותו לתקן ולהרוויח אלף שקל לשעה, אבל שעת השיעור חשובה לו יותר, אז אם הוא לא מפספס שיעור, אני כמגיד השיעור על אחת כמה וכמה חייב להקפיד!
הרב לייפער: סבי הגרש"א אונסדורפר זצ"ל נהג להקדים לכל שיעור שלו ב-2 דקות וכשהגיע זמן השיעור, כבר ישב על מקומו, ממתין לאחרים, במקום שהנוכחים ימתינו לו. זאת מסירות הנדרשת ממוסרי השיעורים!.
בר מצווה בשילוב הדף היומי
ישנם אנשים מהשיעורים שלכם, שדוחים אירועים משפחתיים בגלל השיעור?
הרב ברכץ: יש לי יהודי בשיעור שאשתו ע"ה היתה חולה קשה מאוד והיתה מחוברת לדיאליזה. היא סבלה ייסורים קשים ומרים, אבל לא ויתרה לבעלה וביקשה ממנו שלא יוותר בשום אופן על השיעור. וכך היה, עד פטירתה.
הרב גוטל: אצלי מגיעים הרבה פעמים לשיעור משתתפים הלבושים חגיגית, כדי לנסוע לשמחות משפחתיות רק לאחר השיעור. הוא יושב ולומד וכשהשיעור מסתיים, אשתו ממתינה לו למטה עם הרכב והם נוסעים לאירוע. אנשים רבים שבים ממקומות מסוימים ואומרים לי: "הגעתי ישר לשיעור ולא עליתי הביתה, כדי שלא אאחר לשיעור".
הרב טביוביץ: לומד אצלנו בשיעור יהודי עסוק ביח"צ. הציעו לו עבודה משתלמת וגדולה, שהיתה באה לפעמים על חשבון השיעור והוא סירב לקחתה, כדי שלא להפסיד את השיעור. ומה קרה בסוף? הוא קיבל עבודה טובה ומשתלמת הרבה יותר, בשעות שלא קשורות לזמן השיעור.
הרב ברכץ: אחד ממשתתפי השיעור שלי מגיע בקביעות לשיעור גם בחגיגות בר המצווה של ילדיו. בבר מצווה של בני יקירי נ"י מסרתי את השיעור באולם השמחות לפני תחילת חגיגת בר המצווה. המלצרים ביקשו שנתכנס בשולחן בירכתי האולם וכך ישבנו ולמדנו עד שהגיע זמן תפילת ערבית. כולם למדו והתפללו והתיישבו לאחר מכן לסעודה המשפחתית. הודעתי לבני משפחתי שאני מתחיל מעריב בדיוק בזמן, ולא משנה האם הם יאחרו כי יש לי מנין מסודר, הם לומדי השיעור שלי…
הרב טביוביץ: אנחנו אברכים שלומדים בכולל ומגיעים הביתה בצהריים ובערב, אבל בשיעורים הרבים שבעיר ישנם רבים שעובדים כל היום, משעת בוקר מוקדמת ועד שעת השיעור. מדובר בניסיון לא פשוט ופשוט כל הכבוד להם!
הרב גוטל: אשתו של אחד ממשתתפי השיעור אצלנו שולחת לו, עם אחד מילדיהם, ארוחת ערב, מכיון שהוא הגיע היישר מהעבודה לשיעור ולא אכל שעות רבות. הוא יושב ואוכל תוך כדי השיעור, לומד ומקשיב.
שידור חי משפת הכנרת…
הרב ברכץ: השיעור שלי משודר און ליין ב'קול הלשון', וישנם שמאחרים קצת לשיעור, אבל מרגע שהשיעור מתחיל הם מתקשרים מהרכב ל'קול הלשון' ומתחילים להאזין לדברים. יש אחד שנכנס מאוחר ומתחיל לשאול שאלות על מה שדיברתי קודם, כשהוא האזין לתחילת השיעור ב'קול הלשון'…
אחד הנוכחים בשיעור נסע עם ילדיו ב'בין הזמנים' לכנרת. כשהגיעה שעת השיעור הוא נכנס לרכבו, נעל את הדלתות והחלונות, הדליק מזגן והתקשר ל'קול הלשון' כדי להאזין לשיעור…
הרב ולס: באחד הימים נאלצתי לנסוע לעיר מרוחקת, בה לא הייתי אף פעם. לא השגתי מחליף והודעתי לחברי השיעור שהפעם אמסור את השיעור דרך הטלפון. יש לנו קו ב'מצדיקי הרבים' בו ניתן להאזין לשיעורים דרך הטלפון. הגעתי למקום אליו הייתי צריך להגיע וחיפשתי מקום שקט למסור בו את השיעור. היה זה יום סתווי, גשום למחצה, וטיפות גשם בודדות ירדו. לא מצאתי מקום מסודר, אז התיישבתי בגינה ציבורית והתחלתי 'לשדר' מתוך תדפיס שהכנתי לעצמי מראש. ואכן, כל משתתפי השיעור הקשיבו לשיעור דרך הטלפון, כל אחד היכן ששהה באותו הרגע. אני רוצה לציין שהיו לי זמני דחק בפרנסה והיו לי מחשבות להפסיק את השיעורים ולהביא טרף לביתי. אבל החלטתי להמשיך, והנה הקב"ה עזר בישועות גדולות והגיע כסף, מבלי שנאלצתי להפסיק וללמד את הרבים. אולי הכסף היה מגיע גם אם הייתי עוזב את מסירת השיעור, אבל אז הייתי צריך לעמול הרבה יותר וגם להפסיד את מסירת השיעור.
הרב גברא: באחד הערבים הודעתי ללומדים שלמחרת אאלץ לאחר לשיעור. הגעתי מאוחר ושמחתי לראות את אחד הלומדים מוסר כבר את תחילת השיעור והם למדו והספיקו כבר עמוד שלם. אז היכתה בי ההכרה שהלומדים בשיעור הגיעו לנקודה נפלאה של התקדמות בה הם עצמם מסוגלים כבר למסור את השיעור, ללמוד לבד ולהתקדם.
הרב ברכץ: בחגיגת סיומי המסכתות שלנו הייתי מביא בתחילה רב אחר בכל פעם, עד שהבנתי שהדבר קשה, לארגן בכל פעם רב או דרשן, והצעתי לבני השיעור לדבר לפני כולם. כל מי שרוצה לדבר- מוזמן לדבר, להגיד דבר תורה, רעיון סיפור או משל. אחד ממשתתפי השיעור, שהחל לדבר בסיומי המסכתות אצלנו, התקדם ונהפך לדרשן מהולל ורהוט, מעניין וקולח, בזכות השיעור.
אסף מהשיעור מבקש: "שלכולם יהיה שיעור!"
הרב גוטל, שהגיע לפאנל שלנו לאחר סיום מסכת שערכו חברי שיעורו, מספר:
"באמצע הסיום סיפרתי לחברי השיעור שבסיום החגיגה אגיע למערכת 'קוראים אלעד' כדי להשתתף במפגש מגידי שיעורים, וביקשתי מהלומדים שיציעו לי על מה לדבר. אחד המשתתפים בשיעור שלי ביקש לעורר שאיך זה יתכן שישנו אפילו יהודי אחד בעיר שאין לו שיעור יומי. שיעור גמרא של שעה ביום – כך ביקשו חברי השיעור שלי לכתוב באותיות של קידוש לבנה – זה המינימום. ואחד ממשתתפי השיעור, אסף שמו, ביקש לספר לכם את הסיפור הבא:
"'אני עובד בתקשורת עם מדינות אפריקה. נסעתי לאחת ממדינות אפריקה וישבתי עם קבוצת אנשים במסעדה, לצרכי שיחת עסקים בהולה. הם ישבו ואכלו מולי כל מיני שרצים ורמשים, נבילות וטריפות, ואני חשתי גועל נפש נוראי. בשעה 5:00 אחר הצהריים נחתי בארץ והגעתי לשיעור, 'קרוע' מעייפות. נכנסתי לשיעור, לא בדיוק הבנתי מה קורה בדף הגמרא, כי הייתי מרוט ועייף. אבל אז הרגשתי שאני מתנקה, משיל מעצמי את כל המראות הגועליים שראיתי בצלחות של אלו שנפגשתי איתם. ניקיתי את המחשבה שלי והתחברתי לדף הגמרא הטהור, לאביי ולרבא'.
"הוסיף אחד ממשתתפי השיעור ואמר: 'אם אתה מגיע ללמוד דף יומי, אתה פותח לעצמך שער חדש לעולם הבא, אבל בתנאי שתשאיר את הטלפון סגור בכיס ולא תפתח אותו כל השיעור' – ואז אחד מחברי השיעור קם והתחייב, קיבל על עצמו, שהחל מראש השנה התש"פ הוא משאיר את הטלפון בבית בזמן השיעור".
הרב ברכץ: כפי ששום יהודי לא מפסיד תפילת מנחה, כי זה חלק מסדר היום שלו, כך צריך להחליט שהשתתפות בשיעור יומי היא חלק מסדר היום הקבוע שלו. זה רק ענין של החלטה נחושה וברורה, ומכאן ממילא הכל יגיע.
הרב ולס: בשמים ישאלו כל אחד האם הוא קבע עיתים לתורה בכל יום ויום ולא יהיו שום פרוטקציות לאף אחד. אין תירוצים! מי שקשה לו לשבת בשיעור של שעה ולהקשיב, שילמד עם חברותא, אבל אי אפשר לעבור יום שלם בלי דף גמרא! יש מגוון אדיר של שיעורים בכל מיני נושאים וסגנונות, מגידי שיעורים כאלו ואחרים, בשלל שפות וכמעט בכל שעות היום והערב. רק תבואו ללמוד!.
הרב גברא: אנשים מתפעלים מהפירסום והרעש של סיומי הש"ס, אבל הם שוכחים את העיקר והוא להגיע ערב ערב, בלי הפסקה, וללמוד דף ועוד דף.
כשסיימו את הש"ס בפעם הקודמת וכולם דיברו על המעמדות הגדולים של סיומי הש"ס, נכנסתי לאחת החנויות בעיר והמוכר שאל אותי: "זה נכון מה שאומרים, שכל מי שמשתתף בהדרן של סיום הש"ס – נחשב לו כאילו למד בעצמו את כל הש"ס?"… זה נכון, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא ללמוד בפועל את הש"ס ולא להסתפק בהתרגשות בסיום הש"ס.
הרב טביוביץ: זה מובא בשם הגר"א ז"ל, שאותיות סיום הם האותיות היחידות שמסתתרות אחריהן אותן מספר גימטריא של אותיות. האות סמ"ך היא ס'- 60 ומ"ך זה גם 60. גם האות יו"ד. י=10 ו-ו"ד=10, וכן הלאה בכל אותיות המילה סיום, ומכאן אומר הגר"א שכל המשתתף בסיום המסכת ושמענו את סוף דברי המסכת, נחשב שסיים בעצמו את המסכת. אך כמובן שזה רק "כאילו" ולא ממש.
הרב ברכץ: בעוד שלגברים יש סיפוק אדיר מלימוד של דף אחר דף, הרי שהנשים לא לומדות את הדף, אבל הן נשארות לבד בבית בלי הבעל, לפעמים בשעה מאוד קשה מבחינת השכבת הילד וארוחת הערב, יציאה לשמחות משפחתיות ועוד. לכן חובה גדולה להעריך ולהוקיר את נשות לומדי השיעור.
הרב גברא: אצלנו בשיעור קונים מתנה קטנה לנשות השיעור בכל סיום מסכת. למשל קנינו שבלונה של צורת חלה, לאפיית חלות שבת ביתיות, בתוספת ברכה חמה לאישה המקדישה זמן כדי שבעלה יוכל ללכת וללמוד תורה.
הרב גוטל: אצלנו ערכנו סיום הש"ס למשתתפי השיעור וגם לנשותיהן היקרות בקבר רחל, כשהסעודה נערכה בדירת הורי בירושלים. ידידי הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א מסר דרשה דרך הטלפון מביתו באלעד. וכל המשתתפים, ובפרט נשות השיעור, הקשיבו בעיניים נוצצות ובפיות פעורים.
הרב ולס: אישה שלא מבינה סבורה שאם הבעל ייצא ללימוד של שעה, היא תפסיד שעה של עזרה בבית. אבל אשה חכמה, כמו מאות נשות העיר ששולחות את בעליהן ודוחפות אותם ללמוד, מבינה שהיא מרוויחה פי אלף אלפי אלפים בזה שבעלה לומד תורה. כל הבית נהיה בית אחר, בית קדוש וטהור יותר, בית של תורה.
הרב גוטל: יש לי יהודי בשיעור, ששמע באמצע השיעור על שינה בסוכה והוא לא הבין, "ממתי ישנים בסוכה? אוכלים בסוכה, אבל ישנים??". כולם הסבירו לו שישנים, ועוד איך, בסוכה, והוא ובנו התחילו לישון בסוכה, בזכות הדף היומי.
הרב ברכץ: אצלי בשיעור יש יהודי שבעקבות דברי הגמרא במנחות על מעלת לבישת ציצית, החל להקפיד ללבוש ציצית בכל יום. הוא ביקש ממני לקנות לו ציציות מהודרות ומאז הוא הולך עם ציצית.
מתקרבים – רק בזכות הגמרא
הרב ולס: אחד מוותיקי מגידי השיעור בעירנו, הרה"ג רבי יהושע בוגץ שליט"א המוסר שיעור כבר שנים רבות בכל ערב בביהמ"ד 'חפץ חיים', סיפר לי שהוא למד בכולל של הגר"י אדלשטיין זצ"ל ברמת השרון, לשם הגיעו בקביעות צעירים רבים שרצו להתחזק ביהדות. "המציאות היא", אמר הרב בוגץ', "שאלו שלמדו איתם חומש-רש"י או פרשת השבוע, מוסר או ספרי מוסר והגות, התקרבו לבסוף הרבה פחות מאלו שלמדו איתם גמרא".
הרב ברכץ: כידוע, מרנן הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמרו שהדרך הטובה ביותר לקרב לתורה ולמצוות, הוא דרך לימוד גמרא. דרך "שור שנגח את הפרה".
הרב גוטל: היה אצלי משתתף בשיעור שלא הקשיב כל כך ולא ראינו עליו התקדמות ממשית. באחד הימים החליף אותי ידידי הרה"ג רבי אוריאל פפא שליט"א והוא מספר לי בהתלהבות לאחר השיעור, שאותו יהודי שאל שאלה, התווכח ודן, דיבר ממש לענין. ואז, לפתע, שמתי לב שהוא בעצם התקדם המון, הוא כבר מדבר כבקי ורגיל, בטוב טעם ודעת. עד אותו רגע הייתי כמו אבא שלא שם לב לגדילה הטבעית של בנו וצריך אנשים מבחוץ שיאירו את עיניו שבנו גדל. מאותו רגע שמתי לב לפריחה הנפלאה של האיש, שפשוט התעלה מאוד בלימוד.
הרב ברכץ: במשך 15 שנות השיעור עברנו את מלחמת לבנון השניה, כמה מבצעים בעזה, גירוש היהודים מגוש קטיף, חיילים חטופים בדרום ובצפון, מערכות בחירות עקובות מדם רע, לצד שמחות משפחתיות, צאצאים שנולדו וגדלו ונהיו נערי בר מצווה וגם התחתנו, חולים ובריאים, חיים וגם נפטרים ל"ע. העולם נע ונד, סער וגעש, ודבר אחד נותר על עומדו איתן, השיעור בשעה 7.00 בערב, והדף היומי שלו…