שולחן בבית הכנסת שהונח עליו מוקצה – האם נאסר מדין 'בסיס'?

הדף היומי בהלכה ב' סיון- סימן ש"ט מאמצע סעיף ד' הגה "ואז אפילו נוטל" עד סימן ש"י אמצע סעיף ב' הגה "י"א"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע לא שייך מוקצה בדברי מאכל?

באיזה אופן כשהניח מוקצה על דבר היתר, אין ההיתר נעשה בסיס לדבר האסור? אדם שהניח מוקצה על דבר היתר של חברו האם החפץ נאסר בטלטול? ומה הדין כאשר שכח כסף על הכרית ויכול לנערו במקומו האם מותר להגביה את הכרית ולנערה במקום אחר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ט סעיף ד' (ברמ"א) – סימן ש"י סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אדם שמניח בכוונה דבר שהוא מוקצה ע"ג דבר היתר, כמו שאסור לטלטל את המוקצה, כך אסור לטלטל את דבר היתר שמתחתיו, ואם הניח מוקצה על דבר היתר של חברו, אפילו אם הדבר מוקצה הוא של חברו, אינו אוסר את דבר ההיתר שמתחתיו בטלטול, כי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ובאופן שמסתבר שגם לבעה"ב נוח להניח את המוקצה ע"ג דבר ההיתר, כגון, נר שעומד ליפול, ומניח כלי תחת הנר כדי שייפול הנר לתוך הכלי ולא ייפול על מקום אחר וישרוף את הבית, נעשה הכלי בסיס לנר ואסור כל השבת, ואם רצה המניח לסלק אח"כ את המוקצה, בזה נוכל לצרף את הדעה המובאת בשו"ע לעיל, שאם הייתה דעתו שהמוקצה יהיה מונח על דבר ההיתר רק בכניסת שבת ולא כל השבת, זה לא נעשה בסיס, אז כאן שמדובר גם בכלי של חברו, ובנוסף, לא הייתה דעתו שהמוקצה יישאר על הבסיס כל השבת, נצרף את שני הסברות האלו, ונקל לטלטל את הכלי שיש בתוכו נר.

אדם ששכח כסף ע"ג כרית או חבית, אינם נעשים בסיס לדבר האסור, אלא מותר להגביה את הכרית או החבית עם המוקצה שעל גביהם, ולטלטל אותם למקום אחר ולהפיל את הכסף, ובכ"א אם יכול להטות את המוקצה במקום ולא להגביה את הכרית או החבית עם המוקצה שע"ג, כך עדיף, וחייב לנער ולא להגביה אותם, וזה הכל כאשר יכול לנער במקומו, אבל אם צריך את המקום הזה, חוזר הדין שיכול להגביה את הכרית או החבית למקום אחר ולנער שם את המוקצה.

עץ שתולים בו דגים, כיוון שהוא מאוס ביותר ויש ממנו ריח רע, סובר ר"י שכיוון שלא משתמשים בכלים האלו, הם אסורים בטלטול, ור"ש חולק סובר שכיוון שיש על זה שם של כלי, זה כלי ומותר בטלטול.

שום אוכל לא נעשה מוקצה ואפילו שעומד לסחורה, ולכאורה מן הדין היה צריך להיות שאוכל העומד לסחורה יהיה מוקצה מחמת חסרון כיס, בכ"א זה לא מוקצה, כיוון שאדם לא מקצה דעתו מאוכל אלא תמיד נותן דעתו על זה שיאכל, ואפילו שהמאכלים עומדים לסחורה, וכן חיטים שזרע בקרקע כל עוד ולא השרישו (כי אם השרישו הרי זה עוקר דבר מגידולו) הם עדיין לא מוקצה כי דעתו עליהם, וכן ביצים שהתרנגולת ישבה עליהם לא מקצה דעתו מהם, אבל תאנים וצימוקים שמניח על הגג לייבשם, כיוון שהם לא ראויים לאכילה ודחה אותם בידיים, הם מוקצה.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים